תמצית: ההפרדה (“בידול”) נמשכת. נאמר לנו במחסום ענבתא ובמחסום צומת 60/57 שמי שבא מג’נין לא יכול לנסוע לרמאללה. הנסיעה מרמאללה לג’נין מותרת.
נאמר לנו שהגבלות התנועה מטול כרם ואליה הוסרו, “בשלב זה”. צומת 60/57 הייתה עמוסה במכוניות ממזרח וממערב, והכל נע בהילוך אטי. כך היה גם בבית איבא בה נראה היה כי חיילי המילואים מבולבלים לגבי הדרך שבה עליהם להפעיל את המחסום.
בבית איבא היו כ- 100 סטודנטים בכל רגע נתון. בטור המכוניות שבא מכיוון שכם היו כ-20 מכוניות. שוטר צבאי אחד צעק ללא הפסק והוציא את זעמו על הסטודנטים שניסו “לגנוב” את התור. ג’בארה 13:45, בדרך לבית איבא עברנו דרך ג’בארה, 8 מעוכבים חיכו ליד הגדר, בצדו הדרומי של המחסום ו-4 מכוניות היו בתור מכיוון טול כרם. שני ג’יפים עמדו בכל צד של הכביש ליד הגשר. לא הייתה תנועה מתחת לגשר. כ-50 מטרים מהגשר, בכיוון מזרח, עמדו ארבעה אנשים בצד הכביש על ערמת בוץ. שלושה מהם היו לבושים בחליפות ומעונבים בעניבות, סיפרו שהם שופטים הנוסעים מטול כרם לשכם. למכונית בה נסעו לא היה היתר תנועה בכבישים ולכן היה עליהם ללכת בשבילי עפר עד שהגיעו לכביש, בתקווה לתפוס מונית. לדבריהם, בנסיעה במכונית ללא היתר תנועה, מסתכנים במרדף של חיילים. אחד האנשים אמר: “למה הם מצפים, אסור לנו לנוע על חלק מן הכבישים למטה וגם על הכביש הזה אסור לנו לנסוע”.
בזמן שהותנו במקום, ראינו מונית מכיוון בית איבא שהורידה כמה סטודנטיות, שאחרי שעזבו את המונית עלו על ערמת הבוץ עליה עמדו השופטים ואחר כך נעלמו במעלה שביל העפר. הגברים קפצו למונית שהסתובבה ונסעה בכיוון שכם. שוב הייתה זו תזכורת שהצבא מצוי בכל מקום, ולא רק בכבישים הראשיים, ומנווט את חיי הפלשתינאים.
ענבתא 14:00 – שמונה מכוניות בתור בכיוון לטול כרם, חמש בכיוון המנוגד. שני חיילים עומדים בקרבת המגדל ובודקים את התחבורה, בכל פעם בכיוון אחר. הם אומרים שהכתר על טול כרם הוסר- בשלב זה. לכמה משאיות הותר לעבור ללא בדיקה. מונית שהסיעה מספר צעירים נעצרה, והתעודות של נוסעיה נלקחו ונבדקו. נאמר להם שהנסיעה מג’נין לרמאללה בלתי אפשרית ולכן אם הם בדרכם לג’נין, עליהם לדעת ששוב לא יוכלו לחזור בדרך זו. שאלנו את החיילים מה הם מחפשים ונענינו שמדובר באנשים מכפרים מסוימים, לא אמרו איזה כפרים.