בית איבא, יום שני, 1.5.06, אחה”צ משקיפות: ציונה ש’, יונה א’ (מדווחת)אורחת: עפרה צומת שבי שומרון15:40 בצומת שבי שומרון לפני הפניה יש מחסום נייד. שלושה חיילים וזחלם. אין פקק. מכוניות עוברות ללא עיכובים.בית איבא15:45 נהגי המוניות יושבים במזנון ליד המחסום ושותים קפה יחד עם מורה שעובד בטול כרם וגר בשכם. בבוקר נתנו לו לעבור לטול כרם ואחה”צ לא נתנו לו לעבור חזרה הביתה לשכם. הוא חזר ברגל דרך רמין. “הוא גבר ולכן יכול לעבור בדרכים לא דרכים אבל הנשים…” אומר לנו אחד הנהגים שיש לו אישור והוא יכול לעבור גם במחסום ענבתא וגם בבית איבא. הוא יצא מטול כרם עם מכונית מלאה בנוסעים לשכם, ביניהם המורה. במחסום הורידו את הנוסעים כי אסור היה להם לעבור והנהג עם האישורים נאלץ שוב ליסע לבדו ולהפסיד כסף. לבית איבא לא נכנסים אנשים מטול כרם, נפת ג’נין, וקלקיליה בגלל הסגר.15:55 שני מעוכבים יושבים בתוך המכלאה. אחד מסלפית השני מאסירה שמאליה. עובדים בשכם מבקשים לחזור הביתה. מפקד המחסום אומר שהתעודות שלהם נבדקות. לבקשת אחד מהם ללכת לשירותים אומר לנו החייל שאין שירותים וגם הם נאלצים להתאפק.מעט אנשים עוברים המחסום כנראה בגלל הסגר.16:30 המעוכבים משוחררים אבל כל אחד נשלח חזרה למקום ממנו הגיע.בחורה פלסטינית צעירה דוברת אנגלית מבקשת עזרה. היא ובעלה ובתה בת השלוש וחצי חיים בקנדה. הם חוזרים מביקור בשכם יחד עם האם והאחות של האישה שגרים בעזון. הבעל מסר דרכון קנדי ולא הייתה לו תעודה פלסטינית. המשפחה עברה והבחור נשאר לחכות שהחיילים יבררו מה לעשות איתו. בינתיים האישה מוצאת בתיקה את תעודת הזיהוי של הבעל. היא מעבירה אותה לחייל שעסוק בינתיים בבעיה חדשה ולא שם לב. רק אחרי עשר דקות החייל מסתכל בכל התעודות ומתברר לו שאין סיבה לעקב את הקבוצה וכולם הולכים לשלום. בעל ואישה מנסים לצאת משכם. לאישה יש דרכון ירדני משנת 1993 ואין לה תעודת זהות פלסטינית. האישה בהריון בחודש שמיני ויש לה ילד קטן בבית בחאג’ה. לבעל נותנים לעבור ואילו לאשה מזמינים משטרה. הבעל מסביר שהוא עובד במת”ק ולקח את אשתו לרופא בשכם. לא עוזרים כל הדבורים. חצי שעה של דיונים וטלפונים וויכוחים. ב 16:50 משחררים את האישה. כולם נרגעים ונפרדים בתקיעת יד. סבל מיותר.16:55 סטודנטית תושבת מחים אל פארה בנפת ג’נין, לומדת באוניברסיטה בשכם. היא יצאה הבוקר הביתה כדי לקבל כסף מההורים לשכר דירה לחודש הקרוב ועכשיו לא נותנים לה לחזור לשכם בגלל הסגר אבל גם הדרכים לביתה חסומות. אנחנו מתקשרות למוקד ההומניטארי. ניסן מקשיב ומבקש לצלצל אליו בעוד עשר דקות. מפקד המחסום מתעניין לדעת מה אמרו לנו ואומר שהוא מעדיף שאנחנו נתקשר כי ככה הדברים מסתדרים יותר מהר. הוא חולק על טענתי שיכול היה להפעיל שיקול דעת ולתת לבחורה לעבור ואומר שיש להם הנחיות ברורות לעוצר מוחלט ביומיים הקרובים. הסטודנטית מצידה מביעה הבנה לעבודה הקשה של החיילים ומעידה על הסבל שלה.17:55 אני מתקשרת לניסן שמסביר לי שאלו ימים קשים במיוחד ואי אפשר לתת לבחורה לחזור לשכם. היא תאלץ לחזור הביתה. אני מבקשת את עזרתו לבחירת הדרך חזרה כדי להימנע ממחסומים נוספים. ניסן מבטיח לחזור אלי ואמנם אחרי עשר דקות הוא חוזר עם מסלול ארוך ומפורט. והסטודנטית הולכת לעבר המוניות.18:05 בדרך חזרה אנחנו עוברות על פני מחסום נייד בצומת שבי שומרון ומחסום קבוע בצומת ג’ית רק למכוניות שבאות מכוון מזרח, מצומת תפוח.