ענבתא, א-ראס, שבת 24.6.06, בוקרמשקיפות: נאדים, מיכל פ. ועדינה א. (מדווחת)07.30 א-ראס תנועת המכוניות מטול-כארם זורמת. כ 20 איש ממתינים במעבר וטוענים כי זמן ההמתנה כ – 15 דקות. גם תנועת הולכי הרגל היא מהירה.החיילים נותנים הוראה לעמוד בטור. אחד הצעירים יוצא ומתחיל ללכת לכיוון השדות. לצעקת החיילים הממתינים עונים שהוא הולך לשירותים.הצעיר מתרחק קצת למעלה מהמרחק שנראה סביר לחיילים וכך באופן פתאומי הם (2) עוזבים ופותחים בריצה מהירה וצועקים לחייל שבודק את כלי הרכב שיסגור את המחסום.מסתבר שהבחור התרחק באמת לצורך מציאת פרטיות ולא ע”מ לברוח כך שהם חוזרים, פותחים את המחסום ובהזדמנות זו משחררים 2 מעוכבים.מבוגר כפוף (לא נראה בריא) כבן 65 מבקש לעבור לג’בארה לבקר את בתו אך החיילים מסרבים לתת לו לעבור כי אין אישור.לנו הם אומרים שהאיש בוודאי רוצה “להתפלח” ע”מ למצוא עבודה ולא לביקור משפחתי.08.15 ענבתאעם בואנו אנו מוצאות שם כבר 2 נציגים של WORLD COUNCIL OF CHURCHES המוכרים לנו ממשמרות קודמות במקום (מתגוררים בלב טול-כארם).תנועת כלי הרכב בשני הכיוונים ותנועת הולכי הרגל ביציאה מענבתא היא מהירה ואין עיכובים וגם לא מעוכבים.אבל!!! החייל במחסום, זה שבודק את הולכי הרגל, מפגין התנהגות איומה. הוא עומד במחסום במין עמידה המקרינה זלזול ותוך כדי בדיקה לא מפסיק למלמל ולשיר בקול רם תוך כדי משחק של ליפוף וסיבוב הדיסקית סביב אצבעו כמעט תוך כדי פגיעה בעוברים. הוא עומד קרוב מאד אל הנשים הצעירות סטודנטיות ותלמידות, בעיקר, שעוברות מעיף את הדיסקית וסוקר אותן במבט שבעיני מהווה הטרדה. הוא כביכול “מסתחבק” עם הצעירות ומתרגל עליהן אנגלית עילגת ביותר וערבית עילגת ממנה. כשאני פונה אליו ומעירה על התנהגותו הוא אוסר עלי לפנות אליו ומודיע לי שאני “נמצאת בטריטוריה שלו ולכן הוא יעשה ככל שיראה נכון בעיניו ואלו עלי לציית לו ולא לפנות אליו בדברים”. חוץ מזה הוא מסביר לי “שהן נהנות ומבסוטיות שמשהוא מסתכל עליהן”… בעיניו הוא שיא האנושיות כי הוא מחייך וצוחק כל הזמן ושר – “עושה שמח”.עמידתו מקרינה יהירות ועליונות מופגנת. הנציגה של הכנסיות ספרה לנו כי בעלה שירת בשעתו בקוריאה ולאחרונה הוא בקר אותה והצטרף אליה למחסום. לדבריה, הוא היה פשוט מזועזע מהתנהגות החיילים.החייל פונה אל האנשים בשפה של “כפרה ” וכ”ו.חייל נוסף שמגיע למחסום מעשן נוכח פני העוברים.החיילים לא מאפשרים מעבר לפלשתינאים אזרחי ישראל לצורך איחוד משפחות. כשאנחנו שואלות הם לועגים ומסבירים לנו שהם מכירים את הסיפורים הללו וכי הפלשתינאים הישראליים מחפשים מוסכים ולא איחוד משפחות.בשלב מסוים עובר במחסום גבר שלשאלת החייל הוא עונה שהוא שופט בעסוקו ועל כך מגחך החייל בן ה-20.בסביבות 09.15 אני מבחינה בספר על הבטונדות, אני שואלת אותו לגבי הספר ואז הוא עונה “זה הקוראן שלהם”. בהזדמנות זו הוא מסביר לי בקול רם איך “הקוראן שלהם מלא דברי שטנה וקריאה להשמדה, לא כמו התנ”ך שלנו”. אחרי מספר דקות הוא חוזר בו ואומר לי “נראה לך שזה הקוראן? זה תנ”ך….”לסיכום, החייל הזה (אפשר לבדוק את זהותו לפי היום, השעה והמקום) מפגין התנהגות מופרעת לחלוטין בלשונם של החיילים הם נראים “מחורפנים לחלוטין”.