בית איבא, יום רביעי, 16.5.07, בוקר משקיפות: מרסלה ק., רינה צ.(מדווחת).סיכום:1.גם השבוע עולה בעיית אנשים שהמת”ק מעכב או מסרב לחדש אישורי כניסה לשכם, במיוחד לצוותים רפואיים(על כך יצא דוח נפרד).2.ספקות עמוקים האם הגבלת כניסת רכבים לשכם נעשית מסיבות בטחוניות.התוצאות הורסות את כל מרקם החיים.3.בעיית הגבלת הכניסה והיציאה מקוסין.4.חיפוש חומר חבלני במחברות סטודנטים.7.30 – מחסום כלי הרכב – כ-10 מכוניות בכניסה לשכם, וזאת בניגוד לשבועות האחרונים, שבהם היו מעט מאוד כלי רכב בשני הכיוונים. הסיבה היא לא ריבוי רכבים אלא בדיקה מאוד איטית ומאוד קפדנית.כל הנהגים והנוסעים נבדקים ברשימת מספרים”מקוצרת”. ומעכבים מספר גדול של נהגים מסיבות שונות ,שלא כמקובל במחסום. גם את החבילות שמעבירים הסבלים בעגלות היד חותכים לבדוק את תכולתן (הפעם היה זה סבון).יש הרבה חיילים במחסום. גם ממצדיקים משתתפים בבדיקות. אין כלבים.8.00- מונית המגיעה מכיוון קוסין מעוכבת בצד. הנוסע הוא רופא וטרינר מסלפית. הוא ביקר חבר בקוסין, ואגב כך גם טיפל בכבשים. אין לו אישור כניסה לקוסין. הוא עוכב מעל רבע שעה. לא הבין מדוע. גם לנו החיילים לא היו מוכנים לענות. כנראה שהאשימו אותו בכניסה לא חוקית לקוסין.הוא טען שנכנס דרך המחסום ברשות. הוא רוצה לנסוע ליריחו. בסופו של דבר שוחרר לדרכו.משאית סגורה מעוכבת בצד. הנהג הוא סוחר ,שרשיון היציאה שלו משכם פקע לפני יומיים. הוא הגיש בקשה כבר לפני חודש וחצי, וטרם נענה ע”י המת”ק. כבר בדוחות קודמים הצבענו על התופעה שבמת”ק מעכבים חידוש רשיונות כניסה/יציאה משכם במשך חודשים (יצא על כך דו”ח נפרד). הוא טען שבעבר לקח חידוש רישיון מספר ימים. עכשיו הוא יצטרך לעשות עיקוף של 45 ק”מ, כדי לצאת משכם דרך עין בידאן, שם אין צורך ברישיון מיוחד.זה מעורר שוב את השאלה האם איסור כניסה ויציאה של רכבים משכם(אלא עם אישור מיוחד) נעשה אכן מסיבות בטחוניות. כי אם כל רכב יכול להיכנס ולצאת דרך עין בידאן, שם הרבה פעמים אין בדיקות בכלל, הרי כל מי שיש לו אילו כוונות טרור, לא יסתכן לעבור בבית איבא או בחוורא, שם לא יתנו לו לעבור בלי רשיון ,ויעדיף את עין בידאן, גם אם זה מאריך את הדרך. אבל אם הסיבה היא אחרת, אפשר לראות כיצד ממררים ושוחקים את התושבים, שצריכים בכל זאת לצאת משכם, ע”י כך שמטרטרים אותם דרך עין בידאן, עד שיעדיפו לוותר .וכך משתקים לאט לאט כל פעילות כלכלית, חברתית, פוליטית,בריאותית, שלא לדבר על תרבות , ספורט וכו’.מעכבים אמבולנס. מתוך הויכוח המתנהל בין הנהג לחייל אנו מבינות שמדובר באיזו חותמת שחסרה על אחד המסמכים (כאמור היום אף חייל אינו מוכן לענות על שאלותינו). לאחר מס’ דקות, גם הוא משוחרר לדרכו.9.30 – עוד רכב, שהגיע מכיוון קוסין, מעוכב. הנהג הוא רוקח שגר בקוסין ועובד בשכם. אין לו אישור כניסה לרכב לשכם. לדבריו נאמר לו במת”ק הפלסטיני שהמת”ק הישראלי אינו מוציא אישורי כניסה לשכם לרכבים של רופאים וצוותים רפואיים באופן גורף.הוא נאלץ להשאיר את הרכב ולהיכנס ברגל. בשבוע שעבר נתקלנו במקרה דומה של רופא. ביררתי את הנושא ב”מרכז היתרים” שם אמרו לי שכמובן הרעיון מופרך, להיפך, וכו’ ,אבל היום יש תרגיל ויהיו מוכנים לברר באופן אישי (לגבי הרוקח מקוסין) ביום ראשון.מחסום הולכי הרגל –רוב הזמן אין תורים. את הנכנסים לשכם בודקים במהירות, או שמעבירים אותם ללא בדיקה. ביציאה משכם בשעות אלה אין הרבה אנשים. שם פותחים את החבילות והתיקים. יש לציין שגם פה יש הרבה חיילים.מפקד המחסום, בדרגת סג”מ, הוא זה שהיה בשבוע שעבר. גם היום הוא ממשיך במשחקי חתול ועכבר עם נהגי המוניות. מידי פעם הוא צד 1-3 נהגים ושולח אותם לסככת המעוכבים. שם הם יקבלו סידרת חינוך. מה שכן, הוא מעכב אותם לחצי שעה בערך, עד למחזור הבא. כששאלתי אותו האם הקו ,שאותו אסור לנהגי המוניות לעבור, ועל כך הם נענשים, אכן מסומן בברור,הוא פנה אל אחד המעוכבים, שגילו כגיל אביו של הקצין(בערבית) : תגיד לי ,מוסטפה, איפה אסור לך לעבור? ומוסטפה, כמו ילד ממושמע, ענה כנדרש. את ההשפלה , אני חושבת, שהקצין הזה אפילו לא הבין.מידי פעם אחד החיילים לוקח ספרים ומחברות של סטודנטים ומעלעל בהם. גם זה נראה לנו אקט משפיל ומיותר. לשאלתנו ענה מפקד המחסום שזה מסיבות בטחוניות. למשל, אם ימצא במחברת תוכנית פיגוע בקדומים.פעם נמצא, לדבריו, ציור מנגנון של רימון. החייל קורא ערבית. אני קצת מסופקת אם בעלעול של רבע דקה, לכל היותר, הוא יגלה תוכניות טרור רבות.פונה אלינו אדם שבנו נשפט ל-20 שנות מאסר בכלא ישראלי. הוא ביקר אותו בכלא מספר פעמים, אבל בשנה וחצי האחרונות אין מאפשרים לו לבקר את בנו, למרות שהוציאו לו כרטיס מגנטי. לא יכולנו לעזור לו חוץ מאשר להפנותו למוקד להגנת הפרט.לפני שעזבנו פנה אלינו אחד החיילים.הוא טוען שאנחנו כותבות בדוחות דברים לא נכונים. ביקשנו דוגמה. הוא הזכיר את הדוח על פלסטיני שהוכה ע”י חייל. לדבריו הפלסטיני דחף את החייל. הוא גם הזכיר מקרה שבו אחת מאתנו הותקפה ע”י פלסטיני וקראה לחיילים להציל אותה “ואת זה בטח היא לא כתבה בדוח.”(דרך אגב, הוא גר בהתנחלות. נדים זוכר אותו כמישהו שמאוד לא אוהב אותנו).