קלנדיה
בוקר קל וקצר
כשהגענו למחסום קלנדיה בשעה 5:30 כל חמש תחנות בידוק היו פתוחות והתורים לא חרגו מן הסככה החשוכה לרוב, כי רק ארבע נורות מתוך ה-12 דלקו. כל פעם שהקרוסלות בקצה המכלאות נפתחו, חיילת התורן נתנה, בחוכמה, למספר גדול של אנשים לעבור לאזור הכניסה לבידוק, כך שהתורים שם היו ארוכים אבל לא הייתה אווירה לחוצה באזור הסככה.
בשעה 6:10 התחלנו לעקוב אחרי איש בסוף אחד התורים ולמדנו שלקח לו 15 דקות להגיע לכניסה לבידוק, כשליש הזמן בבוקר של תורים ארוכים. לעומת זאת, כששאלנו על המצב במחסום ביום הקודם, כאשר לא הייתה לנו משמרת שם, אמרו כל המשיבים שהיה קשה במיוחד. אחד אפילו הראה לנו צילומים של התורים שהגיעו עמוק לתוך החניון (דומה לצילומים שאנו בעצמנו צלמנו במשמרות קודמות).
השער ההומניטרי נפתח בשעה 6:10 ופעל עד 6:35, כאשר חייל המת"ק החליט שאין צורך בו יותר, בגלל התורים הקצרים דרך המכלאות, ועזב.
ב-6:45, כשהמכלאות התרוקנו, עברנו גם אנו דרך הבידוק, מהלך של 10 דקות. בפעם הראשונה, אגב, ראינו במו עינינו חייל שהתעסק בסמרטפון שלו כשהגענו לחלון (לא שלא האמנו כל השנים לפלסטינים שמתלוננים על כך באוזנינו), ולפי המבט על פניו כאשר הרים את עיניו וראה מי עומדת מולו, די התעצבן שהוא נתפס במעשה.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-