קלנדיה
בוקר – בוקר קשה ביותר בקלנדיה
הגענו לקלנדיה לקראת 5:20. חנינו בצד הישראלי ושמנו פנינו לכיוון המחסום. בחוץ עדיין חשיכה וכבר קריר. בצד הכביש אנשים מדליקים מדורה קטנה ויושבים להתחמם סביבה עד שיאיר השחר ותגיע ההסעה שלהם. עברנו ברגל לצד הפלסטיני. למרות השעה המוקדמת והעובדה שכל 5 עמדות הבידוק פעלו, כבר היו תורים ארוכים שגלשו אל מחוץ לסככה והגיעו לעומק מגרש החניה. באקווריום ישבו חייל ושוטר.
קצב ההתקדמות היה די איטי והמצב נראה מועד לפורענות. ואכן ב-5:40 לערך קרסו התורים. סביב הכניסה למכלאות נוצרה ערימת אדם. כולם דוחפים וצועקים ומנסים להשתחל אל תוך המכלאות. אנשים מבוגרים ואחרים שאינם רוצים להידחף נסוגו מייד לאחור. גם נשים כמובן לא יכולות להשתלב בתור במצב כזה. הספסלים התמלאו ממתינים, וליד השער ההומניטרי הצטברו אנשים רבים שהמתינו לפתיחת השער.
מעט אחרי 6 הגיעו קצין מהמת”ק ואח”כ שני מאבטחים, וקצת אחריהם שוטרת. גם השוטר יצא עכשיו מהאקווריום וסייע לקצין במיון הממתינים ליד השער. לזכותו של הקצין ייאמר שאחרי שהשתחרר מעט הלחץ סביב השער ההומניטרי הוא פתח את השער לעתים קרובות, גם כשהיו רק בודדים שהמתינו, ולא השאיר אותם לחכות עד שיצטבר תור ארוך. עם זאת המיון היה קפדני ורבים נשלחו לתור הרגיל, שמשמעותו היתה המתנה ארוכה ביותר. אנשים מבוגרים שעוברים בלי היתר נדרשו להמתין לשעה 8.
קצת אחרי 7 נראה היה שמתחילים להיווצר תורים מסודרים אחרי ערימת האדם בפתח המכלאות, אך זה לא החזיק הרבה זמן מעמד, ושוב קרסו התורים. אנשים סיפרו לנו שבכל השבוע שעבר זה היה המצב. הקיוסק לא נפתח היום, לא ברור למה. מוכר הבייגלה אמר שצלצל מספר פעמים למפעילי הקיוסק, אך לא נענה. רק לקראת 8 שוב היו תורים מסודרים, אך עדיין ארוכים מאוד. הקצין עזב והשער ההומניטרי לא נפתח יותר, אפילו כשהגיעו אנשים מבוגרים וגם אשה עם תינוק.
רק ב-8:30 התקצרו התורים והצטרפנו לתור. עברנו תוך כ-20 דקות, ללא עיכובים מיוחדים.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-12-2026קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
-