קלנדיה
בוקר קר ורגוע בקלנדיה
הגענו לקלנדיה לקראת 5:15. חנינו בצד הישראלי ועברנו ברגל לצד הפלסטיני. התורים היום לא כ”כ ארוכים ובד”כ לא גלשו הרבה אל מחוץ לסככה, אם בכלל. כשנפתחו הקרוסלות הכניסו הרבה אנשים והתורים התקצרו. 5 עמדות הבידוק היו פתוחות. בהמשך הבוקר התורים גלשו מעת לעת אל מחוץ לסככה, אך לא בהרבה. הקיוסק כבר פתוח ומוכר הבייגלה במקומו.
פגשנו 2 מתנדבות מהאקומנים, אחד מגרמניה והשניה מקולומביה. בצד הישראלי ראינו מתנדבת נוספת. בשלב מסויים הגיעה אשה מעזה, שאם הבנו נכון היא צריכה להגיע לבית חולים אלמוקסד במזרח ירושלים, ללוות חולה. יש איזה בעיה לגבי ההיתר שלה, בכל זאת היא מנסה לעבור. אחרי זמן קצר היא חוזרת ודמעות בעיניה, לאחר שלא איפשרו לה להיכנס. הצענו לה לחכות לבוא נציג המת”ק בשעה 6, בתקווה שיוכל לעזור לה.
מעט אחרי 6 הגיעו קצין וחייל מהמת”ק וניגשו מייד לשער ההומניטרי, שם כבר חיכו אנשים. מעט אחריהם הגיע שוטר והצטרף אליהם. מאוחר יותר הגיעה גם שוטרת ומאבטחים. האשה העזתית פנתה לקצין ששוחח עימה באריכות ובסבלנות וגם דיבר בטלפון כנראה בנסיון לסייע לה. אבל בסופו של דבר הוא לא יכול היה לפתור את הבעיה והיא נאלצה להמתין לפתיחת המת”ק ב-8:30.
יצאנו לקנות כוס תה כדי להתחמם קצת. כבר בסביבות 6:30 התורים התקצרו מאוד, וכבר לא חרגו מהסככה. הצטרפנו לתור בשעה 6:35 וכעבור 20 דקות היינו בחוץ.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJul-21-2026קלנדיה. שיחה בצל החומה
-