בנימה אישית – חזרתי למשמרות אחרי הפסקה ארוכה (סיבות רפואיות ). מצאתי שינויים כמו הרחבת חנייה פנימית במחסום ברטעה, סכך להצללה מתוקן מעל הכניסה למחסום טורה. ירוק עמוק החליף את ירוק הצעיר של חורף שעבר. אבל למעשה הכל נשאר ביסודו אותו הדבר, אותו הכאב, אותה המציאות. בעוד פחות מחודש, יובֵל למה שכל אחד בוחר לכנות – כיבוש, שחרור, חזרה למקורת, אי צדק.

מחסום שקד – טורה  15:50

יום של חום, מעל 30 מעלות.
הסביבה בגרסתה הנקייה.
אפילו לא שואלים למעשנו, כניראה שסופסוף יודעים.

יש תנועה של מכוניות בשני הכיוונים, ללא עיכובים. גם אנשים, נשים, נשים וילדיהם, גברים, משפחות חוזרים מהגדה, לגדה, בקצב רגיל ללא אירועים.
שני גברים מתלוננים על פתיחת המחסום בבוקר באיחור של כחצי שעה, ב 7:00 במקום 6:30 .

החלטתי לבדוק את נושא אספקת החשמל לכפר הסמוך למחסום כפי שדווח לאחרונה. עמודי תאורה, חלקם כבר מותקנים ועומדים בצידי הכביש לכיוון המחסום, שעד עתה מקבל אספקת כוח מגנרטור דיזל. בנוסף, יש הכנות לחשמל להולכה, לא ברור בשלב זה מהיכן מגיע החשמל אולי מתחנת ריחן דרומה למחסום טורה או דווקא מהכפר טורה הסמוך, בשטח A). גם לא לגמרי ברור אם החשמל יגיע גם לכפר דהר אל מלח הסמוך. נמשיך לעקוב אחר העבודות, בתקווה שהחשמל יגיע לכפר בסוף.

מחסום ריחן-ברטעה  16:20

הרבה פועלים יוצאים מהסעות אין ספור, ממהרים הביתה אחרי יום עבודה בבניין בישראל. שגרה. שגרה. נשים חוזרות מכיוון הגדה וגם גברים, נדמה יותר מבפעמים אחרות. תנועה ערה. הקיוסק סגור אבל נראה ממוסד וקבוע בקיומו. פינת ישיבה, שולחן קטן, מכונה לסיגריות (הפלסטינים מעשנים הרבה!), מכונת שתייה, מחירון ואפילו פתק תלוי המנחה לשמור על ניקיון המקום. הכניסה למחסום ממש מעוצבת בידי גנן סביבתי וגם נקייה. המעבר ללא בדיקה, חלק ומהיר. בבוקר האנשים עברו בחלקם דרך מחסום טייבה. לא היו תלונות מיוחדות. שמנו לב שבכניסה למחסום הוסיפו שער ברזל בשני הכיוונים. מוטות השער לא חדשים, כנראה מדובר בירושה. מטרת התוספת נשארה פתוחה (לסגור אחרי שעות פעילות? למקרה חירום?)

לפני שתכננו לחזור ניגש גבר שהתלונן על כך שלאחרונה שלושת תאי השירותים הציבוריים סגורים לקהל לא בגלל תקלה אלא בגלל “ענישה/חינוך קולקטיבי”: הפועלים נוהגים לגנוב חלקים מהשירותים. התשובה היא ברורה ושקופה ומיידית  – אז אין שירותים. אולי שלט הסברה, אולי ניסיון לדבר בבוקר עם סדרני החניה, אולי משהו יותר יצירתי מאשר להעמיד את כולם עם הפנים אל הקיר…