לליאורה נקבעה פגישה עם פלסטיני בנבי אליאס לצורך החתמה והחלטנו לצרף ביקור בעזון ובחבלה.

הפלסטיני  לא הגיע  ואנחנו נסענו ישר לחנות  של ידידנו בעזון.

החייל מנפנף בידו כשואל לאן ? אני מנפנפת לשלום ואנחנו ממשיכות. פורקות חבילות בחנות ומנסות לעודד את ז’ שידו במצב לא טוב. אולי בביקור הבא בהדסה המצב ישתפר. הוא מספר שמתוכננות מהומות מחר יום שישי בגלל מה שקורה בהר הבית. בינתיים  הוסרו המגנומטרים  בהר הבית והתחדשו  היום התפילות. נקווה שמחר ישמר השקט.

העבודות בכביש העוקף את נבי אליאס מתקדמות במרץ. עוד מעט הכביש החדש מתחבר לישן.  הרבה כלים כבדים נראים מהכביש.

במשתלה של ע’ אנחנו  שומעות כי מת”ק קלקיליה “פתח את הברז” וניתנים יותר אישורים.כמה  עובדים שלו עזבו, למגינת ליבו כדי לעבוד בישראל. קשה לו להבין מדוע. בארץ עבודה הרבה יותר קשה, שעות ארוכות, קימה מוקדם בבוקר, מעבר במחסומים וכו’.  אבל השכר הכולל גבוה יותר. ע’ מתכנן להגיש בקשה למתן אישורים ל-4 עובדים חדשים ובינתיים נעזר בקרובי משפחה.

שאלנו את ע’ על המצב באזור ומה דעתו על סיורים בעת הזו. הוא השיב כי להגיע עד המשתלות אין בעיה אך להמשיך מזרחה הוא לא היה לוקח על אחריותו. 

חבלה –  המחסום נפתח בזמן – 13:15.

נבדק בעל עגלות רתומות לסוס עמוסות בחפצים ובפרטי ריהוט משומשים. יעבור או לא יעבור ? כבר היינו עדות לחיילים שלא אפשרו מעבר לרהיטים וסחורה אחרת, שהרי זה מחסום חקלאי, אבל עם קצת רצון טוב לעתים מאפשרים מעבר ולא מדקדקים. בעל המטען עובר ונכנס לחבלה.

הולכי הרגל נבדקים בביתן מצד ימין. בעלי כלי הרכב  נבדקים ע”י הממצדיקים בבודקה שמצד שמאל. כך מתקצר התור.

בשעה 13:45 כולם עברו והשער עדין פתוח לרווחה.