קלנדיה - מדכא אך יעיל
מדכא – אך יעיל
05:15. כרגיל לאחרונה, כשהגענו, 4 מתוך 5 תחנות הבידוק היו פתוחות. החמישית נפתחה ב 06:10. שלושת התורים התארכו עד לשליש הדרך בכיוון הכביש – כפי שנאמר לנו ע”י אדם שיצא מתוך התור, ליד הכלובים, כדי לדבר איתנו. הוא הגיע חצי שעה מוקדם יותר.
הסככה הייתה קודרת וכן, כרגיל, מוארת פחות מהנדרש – התחלה כה מדכאת ליום עבודה.
קבוצה של ששה גברים מתפללים, עם מוביל תפילה. מאוחר יותר, מתפללים נוספים התפללו כיחידים. כולם נעזרו בקרטונים כמחצלות תפילה מאולתרות.
מה שהציל את המצב היום הייתה ההתנהגות המתחשבת והיעילה של החייל באקווריום, שלעתים תכופות פתח את הקרוסלה, מאפשר להרבה אנשים לעבור בכל פעם. אין ספק שהוא תרם חלק נכבד ליצירת אוירה רגועה. הוא המשיך לעקוב אחר המצב ולמעשה, אותת לנו להצטרף לתור כמו שאר הנשים, היות ולא הבין שאנו מתצפתות “רשמיות”, שאינן צריכות לעבור.
השער ההומניטרי נפתח ( מיד לאחר שהתקשרנו – אז זו היתה מקריות, ולא אודות לנדנודים שלנו) ב 06:20, כאשר קצין המת”ק הגיע יחד עם שוטר ושומר. (מזל שמעט האנשים שנזקקו לשער הגיעו בעצמם מאוחר). היו מעט ממתינים שנזקקו לשער ההומניטרי – חוץ ממשפחה עם ילד צעיר מאוד, אך הם הגיעו מוקדם מדי ממילא, ותפסו מקום בתור בכניסה לכלוב.
ב 06:50 התורים היו קצרים מאוד, מתחת לסככה. הצטרפנו לאחד התורים אחרי 7, וחצינו את המחסום ב20 דקות.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJul-21-2026קלנדיה. שיחה בצל החומה
-
