קלנדיה - תורים ארוכים, כעס, עצבנות ודחיפות
פשוט זוועה
קשה היה להבחין כמה תחנות בידוק היו פתוחות כאשר הגענו בשעה 5:30 (וגם אחר-כך) כי ההתקדמות הייתה כל כך א י ט י ת שנדמה שלפחות מספרי 4 ו- 5 לא היו פתוחות כלל (התברר שמספר 5 כן הייתה פתוחה ולפי מה שיכולנו לראות, 4 נפתחה סביב השעה 6:00). כנראה שהמצב הזה היה כך גם הרבה לפני שהגענו, כי התורים הגיעו עד סוף הפרוזדור הצר המוביל לכניסה לסככה וכתוצאה מן העצבנות של העומדים בתור, התורים קרסו בשעה 5:35 !! הבלגן של דחיפות, התקוטטויות, שאגות, שריקות, ושאר ירקות בפתחים למכלאות נמשך במשך שעתיים לפני שהתורים שבו ונוצרו בסביבות 7:30.
אנו (שותפתי ואני) משקיפות במחסום קלנדיה במשך 9 שנים. נדמה שזה היה שיא (או לפחות אחד השיאים) של ניהול כושל של המחסום שהיינו עדות לו. (אולי בגלל שהחיילים שעבדו בתחנות הבידוק היו חדשים בתפקיד – על אף שהרבה אנשים אמרו לנו שהיום הקודם היה סביר בהחלט.)
קשה לתאר את עומק הכעס שהובע סביבנו (גם לקראתנו, כי גם אנחנו היינו חסרות אונים). השם “היטלר” חגג שם, בין היתר.
צריך לומר בפשטות: לדעתנו, חייבים להתייחס לניהול כושל של המחסומים ככשל אסטרטיגי, כי הוא ממרר את חיי האנשים שעוברים בהם יום-יום עד כדי כך שהוא מעודד רגשי נקמה נגד החיילים (וישראלים בכלל) וגורם נזק עצום לתקווה של עתיד משותף עם הפלסטינים, או כשכנים מעבר לגבול או כאזרחים במדינה משותפת. מה שחווינו הבוקר היה פשוט זוועה.
עם זאת השער ההומיטרי נפתח בשעה 5:55 – קודם ע”י מאבטח, שצורף אליו חייל מת”ק – ונוהל כהלכה במשך כל המשמרת.
גם חלקנו פליירים של קו לעובד לקהל מוגבל.
בשעה 7:35, אחרי שהתורים נוצרו מחדש (פחות או יותר), הצטרפנו לתור הימני (הפחות בעייתי) כ-2 מטר מן הכניסה לסככה. לקח לנו שעה ו-10 דקות להגיע ל- ולסיים את הבידוק. למיטב זכרוננו, זהו שיא בזמן המתנה בתור בסוף משמרת במשך 9 השנים שאנו משקיפות בקלנדיה.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-28-2026קלנדיה. הגשר שמוביל מירושלים למחסום קלנדיה
-