חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה

צופות ומדווחות: תמר פליישמן
01/07/2018
| אחה"צ

גילוי נאות בשולי האקטואליה:

פלסטינים שלא מסכימים אני לא מצלמת.

חיילים ושוטרים גם אם הם לא מסכימים אני מצלמת ומפיצה.

זה גם זה עניין של בחירה. בחירה על מה ועל מי מכל שרואים ושומעים וחווים לכתוב, בחירה את מי ואת מה לצלם ואת מי ומה מכל אלו להעלות בדוח.

מהרבה שראיתי ושמעתי וחוויתי וצלמתי ביותר מהשעתיים וחצי שהייתי שם בחרתי לספר על אבו סולימאן.

איש זקן הוא אבו סולימאן ששערו הצבוע שחור לא מצליח להסתיר את הגיל שניכר בחריצי פניו. הרבה שנים הוא כאן, כמו חלק מנוף המקום.

אני לא יודעת את מניין השנים שהוא כאן, אולי כשנות המחסום, אולי יותר ואולי פחות. אולי עוד אדע.

אבו סולימאן יושב על שרפרף בסככה שבפתח המחסום ליד העגלה שהיא מקור מחייתו, עגלה עמוסה בחטיפים וממתקים ושאר זוטות, עגלה מתניידת שלידה ארגז עם בקבוקי שתייה ומים בשקל האחד, איש מאיר פנים וחביב, אף פעם לא מרים קול, לא מנסה לפתות קונים, מחכה שיבואו.

יש לאבו סולימאן בית שהוא הבית שלו והוא בחברון, ויש לו בית שהוא כאן, בית רחוק מהבית, מקום ללון בו, מקום שכור בא-ראם. כורח הפרנסה הוא שאילץ אותו להגר.

כל ימות השבוע הוא ורעייתו פה. לשם, למשפחה, הם חוזרים בסופי שבוע וחגים.

כל שעות היום אבו סולימאן יושב לבדו ע”י העגלה, חברים לו הילדים הרוכלים האהובים עליו, אותם הוא מפנק ואליהם הוא מחייך כמו היו נכדיו. בערבו של יום חוברת אליו אשתו ויחד הם דוחפים את העגלה הכבדה כל הדרך לא-ראם.

ולמה אני מספרת על אבו סולימאן? – כי הוא כבר לא במקומו הקבוע, כי יום לפני פרוץ הרמדאן, ביום רביעי, כך סיפר לי, הם באו, לקחו את העגלה וכל שהיה עליה והזהירו/הבטיחו שאם יחזור לכאן שוב כרוכל ישובו גם הם לקחת את ששלו.

עכשיו אותו האיש ואותו השרפרף רק במקום אחר, עם עגלה אחרת וסחורה אחרת.

עכשיו אבו סולימאן יושב לצד הכביש הראשי בשמש הקיץ הקופחת, כי מה הוא יכול לעשות? פרנסה הרי צריך, מאיפה יביא אותה? לאן ילך?

ואני תמהה מה יהיה על אבו סולימאן הזקן כשייגמר הקיץ ויבואו ימים של רוח וקור וגשם?

חשוב לספר על אבו סולימאן כי מעבר לטרגדיה האישית ומעבר להיכרות האישית והחיבה ההדדית, כזה הוא סיפורם וגורלם של אלפי מהגרי עבודה בתוך פלסטין.

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: בדרך לתפילה
      Tamar Fleishman
      Feb-27-2026
      קלנדיה: בדרך לתפילה
לתרומה