15:00 ”הגשר” שוב חסום בשני הכיוונים

חלפנו על פני מחסום ברטעה והמשכנו מזרחה, עד ה ”גשר” שעל כביש 596.רצינו לבדוק אם השער לכיוון כביש 6115 מערב עדיין פתוח (דוח מ 12/09/2018). ובכן לא. הכביש שוב נחסם. השער הצהוב נעול ומתחתיו בטונדות. השער לכיוון השני, לזבדה, נעול כרגיל.

15:15 מחסום ברטעה-ריחן, הצד הפלסטיני

מגרש החנייה מלא אך מסודר להפליא. שני סדרנים פלסטינים דואגים שהסדר יישמר. מעטים חוזרים מהעבודה בשעה זו. מעל אחד המסלולים במתקן המעבר יש כתובת בערבית ובעברית, בצהוב ואדום: כניסה פרטית לתושבים ברטעה (כך במקור). ילדון מוכר קפה מתרמוס, שני אנשים מוכרים משקאות קלים וחטיפים, נהגים ממתינים לנוסעים.

15:45-16:45מחסום עאנין

המחסום פתוח ואנחנו רואות במורד הדרך אנשים שכבר עברו. 15:45 היא שעת הפתיחה בעונת המסיק, כפי שאמר לנו טלפונית חייל במת”ק. בדיקת האישורים נעשית בשער הקרוב אלינו ע”י שתי חיילות מגדוד תבור. אנחנו שואלות אחת מהן, סמלת ראשונה, מה שעות הפתיחה, אולי טעו במת”ק. החיילת אומרת שהיא צריכה לברר אם מותר לה לענות לנו. הולכת הצידה לטלפן וחוזרת לומר שאסור לה לענות ואסור לנו להיות במקום. אנחנו מנסות להסביר לה מי אנחנו וכמה שנים אנחנו כבר צופות כאן. היא שואלת אם אנחנו רוצות שיעצרו אותנו. אנחנו ממשיכות לעמוד כרגיל. הפלסטינים מגיעים בטפטוף, אחד או שניים בכל פעם, כולם מברכים אותנו ושואלים לשלומנו. הבדיקה מהירה. ניסינו לשאול אנשים מתי פותחים את המחסום, ענו שבערך בארבע. לא החכמנו. הסמלת ראשונה, כנראה מפקדת המשמרת, שואלת כמה זמן אנחנו מתכוונות לעמוד שם, אומרת שיהיה פתוח עוד זמן רב. אנחנו מראות לה את המסמך המתיר צילום במחסומים, היא לא מגיבה. בינתיים מגיע רכב נוסף של גדוד תבור ויורד ממנו סרן, שמסייע לשתי החיילות בבדיקת תעודות העוברים המעטים. הסרן נוסע, החיילות ואנחנו נשארות עד נעילת השערים ב16:45 בדיוק.