קלנדיה - שוב תורים משתרכים אל מחוץ לסככה
הגענו למחסום קלנדיה בבוקר שאחרי פרסום תוכנית טראמפ ונוכחנו שכאן עולם (וכיבוש) כמנהגו נוהג… המקום הומה בשעת בוקר זו (6:15). עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו. העבודות נמשכות כבר שנתיים לפחות ועדיין לא הגיעו לקטע בין הכיכרות בכביש המוביל למחסום שבו אין מדרכה ותאורת הרחוב לא עובדת כבר שנים רבות. אנשים הולכים בחשכה בצד הכביש וקשה להבחין בהם. זו ממש סכנת נפשות. נזכיר, האזור באחריות עיריית ירושלים.
חנינו במפרץ החניה לאורך הכביש המוביל למחסום. עטופות במעילים, ומצוידות במטריות עשינו דרכנו אל הצד הפלסטיני של המחסום. למזלנו הגשם שירד בדרכנו לכאן פסק כעת. חצינו את המחסום אל הצד הפלסטיני ושם קיבל את פנינו מראה נשכח: תורים שחורגים אל מעבר לסככה! שלושת הכניסות היו סגורות ואור אדום התנוסס מעליהן. חשבנו שכבר שנים לא ראינו מראות כאלה, אך אז נזכרנו שהמחסום החדש נפתח רק לפני פחות משנה (ב-20.2.2019)…
אבו רמזי, מכרנו מוכר הבייגלה, עמד עם עגלתו מתחת הסככה, ליד אחת הכניסות. למרבה המזל לא מגרשים אותו משם. הוא מספר שזה קורה בערך פעם בשבועיים, שהכניסות נסגרות ונוצרים תורים. ככל הנראה לא כל עמדות בדיקת השיקוף והמגנומטר מאוישות (יש 6 כאלה).
לאחר זמן קצר התחלפו האורות לירוק והכניסות נפתחו. תוך כמה רגעים נעלמו התורים, אך כאשר הכניסות שוב נסגרו, התורים שבו והתארכו. בשלב מסוים החל טפטוף של גשם, ואז התורים התעקלו תחת הסככה, כדי לא להירטב. כך זה היה כל זמן שהותנו במקום: פותחים והתורים נעלמים, סוגרים ונוצרים תורים חדשים. זו שעת השיא וכל הזמן מגיעים עוד ועוד אנשים. אבו רמזי מספר שהוא מגיע ב-4.5-5 בבוקר, אז מתחילים להגיע ראשוני העובדים העוברים לישראל. בעבר היה מגיע עוד לפני 4.
מ’, מכרנו מהקיוסק שמח לראותנו לאחר הפסקה ארוכה. “המרמיה (מרווה) היום מצוינת” הוא אומר ומציע שניקח גם הביתה, חוץ ממה שהוא מוסיף לנו לתה. אנחנו שואלות מה הוא שומע בתגובה לתוכנית טראמפ וזו תשובתו: “לא שומע כלום. אני מעניין אותי רק האישה שלי, הילדים שלי, הבית שלי והפרנסה שלי. חוץ מזה לא מעניין אותי. אפילו על הדוד שלי – אני לא שומע.” ואנחנו תוהות אם לצחוק או לבכות נוכח התגובה הזו…
באזור שסמוך הקיוסק המדרכה חסומה בסרטים שמונעים את הכניסה לחניה העליונה. מתבצעות שם עבודות. מ’ מספר שאמרו להם שהקיוסק יצטרך לזוז. כל פעם מזיזים אותם. לא בדיוק ברור מה בונים שם, על האדמה של משפחתו. באזור שהיה פעם חניה של המחסום התקדמו קצת העבודות וחלק מערימות אבני השפה, שראינו בפעם הקודמת על המדרכה לפני המחסום, כבר הונחו במקום המיועד להן. עדיין לא הצלחנו להבין מה בדיוק עושים שם ולמה ישמש. ככל הנראה לא לחניה עבור הפלסטינים.
בשעה 7 לערך נכנסנו למחסום. כעת לא היו תורים בחוץ, אך בפנים היו תורים ארוכים לפני עמדות בדיקת השיקוף והמגנומטר, שאכן לא כולן היו מאוישות. אחריהן מרבית הפלסטינים עוברים דרך שערי הבידוק האלקטרוני ולא מתעכבים בכלל. אנחנו עברנו ללא עיכובים בעמדה מאוישת. בסה”כ, למרות ההמתנה, המעבר לקח כ-10 דקות.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-12-2026קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
-