במחסום מיתר החניה היתה מלאה ברכבים מעבר לרגיל. בכביש 60 עושים עבודות הרחבה, נקווה שגם לרווחתם של הפלסטינים. לא ראינו תנועה מיוחדת של צבא וכל הכניסות לכפרים היו פתוחות.

בעקבות כתבה שראיתי באתר צה״ל מה-12.07.17 שכותרתה ״המהפכה ההנדסית באיו״ש: הצצה מיוחדת לחידושים נגד הטרור בגזרת יהודה״ , ביניהם גם המבנה שנקרא ״פילבוקס״, החלטנו לנסוע בעקבות מבני הפילבוקס ולראות איך הם משתלבים בנוף ובמרקם החיים של האנשים שחיים שם. 

כמה ציטוטים מהכתבה באתר צה״ל שמסבירים את הרקע לבניה הצה”לית בדרום הר חברון.

בשל האתגרים המבצעיים שעומדים בפני הכוחות הפועלים בגזרה מדי יום ולילה, החליטו בכירי החטיבה, ובראשם מפקדה, אל”ם איציק כהן, לאמץ תפיסה חדשה שעונה לשם “מגן אבות”. מטרתה להבטיח את היציבות והביטחון של תושבי האזור ולשפר את אחיזת צה”ל במרחבים המאוימים.

“התפיסה הזו יוצאת מתוך ההבנה שעל מנת למנוע אירועי טרור ביישוב היהודי, יש לסכל אותו מתוך מרחב האויב”, אומרים גורמים בחטיבה ומסבירים: “הלוחמים יפעלו יותר בשטחי האבטחה במרחבים המאוימים על מנת להגדיל את אחיזת הצבא בנקודות המיועדות לפורענות ולדאוג שהטרור לא יפגע באזרחים”.

אחד הכלים העיקריים שתפיסת “מגן אבות” מושתתת עליו, הוא השימוש באמצעים הנדסיים, שנועדו לייצר מרחב פעולה בטוח ללוחמי צה”ל לשם ביצוע עבודת הביטחון השוטף בצורה אפקטיבית ככל הניתן.

“המאמץ ההנדסי הוא מאמץ בלתי נפרד מהתפיסה עצמה”, מבהיר רס”ן פסח, קצין ההנדסה בחטיבת יהודה. “בימים אלה אנחנו בעיצומה של מהפכה הנדסית בכל שטח החטיבה. אנחנו דואגים ללמוד את ההיסטוריה הגזרתית הרצופה באירועים ביטחוניים מורכבים, ולתת לה מענה הנדסי על פי הדרך שהתוותה התפיסה החדשה שמגדירה עבורנו כי הנחת תשתית הנדסית ראויה יכולה לשנות מציאות ולהביא לפריצת דרך במאבק נגד הטרור”.

ממחסום מיתר המשכנו בכביש 60 והפילבוקס הראשון בדרכינו נמצא בדרך שעולה לעבדה. המחסום היה פתוח ונראה כי הפילבוקס לא מאויש אבל בעל נוכחות בין בתי הכפר שברקע.

בהמשך הדרך, בצומת אל-פוואר-דורא נמצא פילבוקס נוסף שהוא תמיד מאוייש וחיילים יוצאים ממנו לחסימות. הפעם הכל היה פתוח וגם החיילים לא נראו בצומת.

המשכנו בכביש 60  והפילבוקס הבא הוא בבית חג״י. מבנה קטן שמשקיף אל כביש 60 ונמצא בשולי ההתנחלות.

בהמשך הדרך מול חטמ״ר יהודה נמצא המאגר של קוביות הבטון איתם הצבא חוסם את דרכי הגישה אל הכפרים.

 הפילבוקס הבא שבדרך נמצא בצומת הכבשים, המקום בו מתקיים שוק הכבשים.

אחרי צומת הכבשים פנינו בצומת בית חגי לכביש 356 . קצת לפני צומת זיף ירדנו לדרך עפר שהובילה לפילבוקס. הפילבוקס  עצמו לא מאויש אבל פגשנו שם קצין וחייל בג׳יפ שכנראה באו לראות אם הכל בסדר שם. לאחר שיחה קצרה הם המשיכו בדרכם ואנחנו נשארנו לצפות בנוף המרהיב: פילבוקס, גדרות תיל ושקדיה פורחת.

 המשכנו בדרכנו חזרה דרך כביש 317 ושם בצומת עם הכביש שמוביל ליער יתיר ולשני לבנה מתנוסס לו הפילבוקס הגבוה ביותר באזור.

ארכיטקטורה של כיבוש. הפילבוקסים נמצאים בכל מקום וגם כשאינם מאויישים הם נוכחים. חומרי הבניה של הכובש הם בטון וברזל, חומרי הבניה של הנכבש הם פחים, יריעות בד או ניילון וצמיגים.