15:00 מחסום עאנין

השער בצד מרחב התפר פתוח לרווחה כבר שנים. השער האמצעי לצד כביש המערכת וגדר ההפרדה נעול ולפניו תקועה שורה של עמודונים, שאחדים מהם נשלפים. לשמאל השער הנעול יש פירצה גדולה שתלולית עפר גדולה חוסמת את המעבר בה לרכבים. לשמאלה של הפירצה הזאת – יש עוד פירצה רחבה שגם היא חסומה לרכבים בתעלה ובתלוליות מעברה השני. מספר גברים ונשים עוברים בפירצה בהגיענו לשם. גם אנחנו עוברות ופוגשות שני ילדים כבני 10-12 רכובים על אופניים שמבקשים להגיע לאום אל פאחם. זה נראה לנו מסוכן: הכביש צר, ללא שוליים והמכוניות דוהרות. מאוחר יותר מגיע ג’יפ צבאי. המפקד, סאלח, נחוש לסלק אותנו מהמחסום ולא מוכן לגלות לנו מתי השער ייפתח לטרקטוריסטים. במטע הזיתים מימין – טרקטור ולידו משפחה שהתיישבה לנוח על כוס קפה. מ’, מי שבכל שנה מפציר בנו לקנות אצלו גלונים של שמן זית, מתקרב אלינו ושמח לגלגל על לשונו את שמותיהן של אליה נטע שולי ותמי. הוא בטוח שהשער ייפתח בארבע.

מכאן נסענו שוב לצפות ולהתרשם מהמעבר החופשי בפירצה הגדולה בגדר ההפרדה מול אום אל-פחם. נכנסנו אל דרך העפר עם מאות הפועלים שחזרו מהעבודה. הדרך מובילה אל מדרון תלול היורד אל גדר ההפרדה ומאחוריו הכפר עאנין. חלקם השאירו בעאנין את מכוניותיהם ומשם ירחיקו ללב הגדה, אפילו עד שכם. הסתובבנו שם כ-20 דקות. פגשנו גם משפחות שטיפסו במעלה התלול לכיוון אום אל פחם. אשה צעירה שנראה היה שהיא מתקשה בעלייה – מרגיעה אותנו: לא נורא, שווייה שווייה. לאט לאט. הנוף שנפתח לכיוון דרום מזרח מאד יפה אך לצדי הדרך כבר מצטברות ערימות של זבל ואשפה, שמעידה לפחות על כך שהדרך שוקקת חיים…

16:00 מחסום טורה-שקד

תנועה ערה יחסית של כלי רכב בשני הכיוונים. נשים וילדים חוזרים בשמחה מקניות בגדה, עמוסים שקיות. הם יוצאים מהשרוול (מסלול מגודר להולכי רגל)  ונאספים בדוחק ברכב 4X4 שמגיע אחריהם מהמחסום.

16:25 מחסום ברטעה-ריחן

בצד מרחב התפר חונים שלושה אוטובוסים שהחזירו פועלים. בצד הפלסטיני – מגרש החנייה מלא. גם בשאר המגרשים עדיין יש מכוניות רבות.

התחיל להחשיך. ויתרנו הפעם על מחסום יעבד ונסענו מערבה לכיוון חרמש בעקבות שקיעה יפהפיה. הפנסים שהוצבו לאורך הדרך עד התנחלות חרמש – נדלקים בדיוק ב-16:30.

בדרך לחריש – מכוניות רבות מחזירות פועלים םלסטינים אל הפירצות בגר הידועות לכולם – פלסטינים וצבא.