יום חמסין מעיק במיוחד שסיפק לנו הצצה נדירה למכאניזם של הכיבוש.

כביש הכניסה לכפר לזיתא-ג'מעין  סגור. החסימה עומדת במקומה מאז אוקטובר 2007.

14:00 מחסום צומת זעתרה –

כמעט ואין מכוניות מכל הכיוונים. חיילי מילואים מאיישים את המחסום. הגענו בדיוק בזמן לצפות בהחלפת המשמרות. מפקד המחסום החדש מסביר לנו בחביבות שאין לו בעיה שנהיה שם, רק שנדע שכל עוד אנחנו שם הוא יבדוק את הפלסטינים ביתר חומרה. למה? מכיוון שהוא לא רוצה שהם יחשבו שהוא בודק אותם פחות טוב בגלל נוכחותנו. כך, שלמעשה הוא רוצה למנוע מהפלסטינים את תקוות השווא שהנוכחות של ארגוני זכויות אדם במחסומים אולי עוזרים להם במשהו. הוא אומר שאם נוריד את הדגלים מהאוטו ואת התגים הוא אפילו יסדר לנו כיסאות בצל, בצד, שנוכל לשבת בנוחות ולצפות. אנחנו מוותרות על התענוג. בכל מקרה בגלל הכמות הדלילה של הרכבים אנחנו ממשיכות הלאה.

כביש הכניסה לכפר ביתא –

במקום יש חסימה חלקית ולידה עומד ג'יפ של משמר הגבול. בדרך חזרה, בשעה 16:45, החסימה עדיין עומדת במקומה. יש תורים של מכוניות משני הכיוונים. למעלה מעשר מכוניות מכל כיוון. הנהגים מתלוננים שהם מחכים כבר למעלה מחצי שעה להיכנס לכפר. הם אומרים שהחסימה שם זה היום השלישי.

החיילים במקום מסבירים לנו שבכפר יש מאבק אלים בין שתי חמולות. כל עוד הם רק הורגים אחד את השני זה לא מפריע אבל במאבק הזה היה שימוש בנשקים וזה התחיל "לגלוש החוצה" ולאיים על המתנחלים שעוברים באזור. משמר הגבול הגיב מכיוון שזו הגזרה שלו. הדרך שלהם להגיב הוא להפעיל לחץ על כל הכפר, להעניש את כולם. הם גם מפעילים את הלחץ כדי לגייס משת"פים – שאנשי הכפר יסגירו את אותם אנשים שהיו מעורבים במלחמות בין החמולות.

אמצעי הלחץ הוא בידוק מדוקדק של כל הרכבים והולכי הרגל שנכנסים ויוצאים מהכפר. בחלק מהזמן בימים האחרונים הכניסה לכפר היתה סגורה לגמרי. החיילים מעבירים בקשר את מספרי הת"ז של כל יושבי הרכב לבידוק, ומחכים לתשובה. התהליך לוקח דקות ארוכות לכל רכב. הם גם לא נותנים בכלל לרכבים של תושבי הכפר לצאת בכלל מהכפר. רק מקרים הומניטאריים. תושבי הכפר יכולים לצאת רק ברגל. זה יהיה המצב עד שלא יירגעו לגמרי הרוחות וכל מי שהיה ברשותו נשק יוסגר לידי הצבא הישראלי. מפקד הכוח לא רואה כל פסול בצעדים שהם נוקטים. אומר שהוא באמת לא היה רוצה להיות תושב הכפר במצב הנוכחי, אבל הוא מוסיף ואומר שהוא לא היה מתנהג "כמוהם". הוא לא מצליח להבין מדוע הניסיון להשליט סדר באמצעות ענישה קולקטיבית הוא פשע.

14:25

הכביש שמוביל מהכפר עורטא למחסום עורטא חסום על ידי האמר צבאי בדיוק לפני הצומת עם כביש האפרטהייד שמוביל לבית פוריכ. יש תור של כעשר משאיות שמחכות לעבור לתוך שכם ועוד כמה מהכיוון ההפוך. החיילים מסבירים לנו שיש התרעה חמה על רכב פלסטיני שעומד לנסוע על כביש האפרטהייד לכיוון ההתנחלויות איתמר ואלון מורה, ולכן עצרו את כל התנועה בנקודה הזו. שאלנו אז למה הם לא עוצרים ובודקים את הרכבים שנוסעים על הכביש עצמו, במקום לעצור את המשאיות שבדרכן לשכם. אבל זה לא יעלה על הדעת מכיוון שזה עלול להפריע לחופש התנועה של המנתחלים. במוקד ה"הומניטארי" אומרים לנו שזו עצירה זמנית של התנועה, ואכן בדרך חזרה, בשעה 15:00, בדיוק פתחו את המעבר למשאיות. עכשיו כל המשאיות שבדרכן לשכם הגיעו למחסום עורטא עצמו, ושם נוצר תור של קרוב לעשרים משאיות שמחכות לעבור. כדי לזרז את המעבר החיילים פתחו עמדת בידוק שנייה בדיוק כשהגענו לשם.

14:35מחסום בית פוריכ –

מעט מאוד עוברים ושבים במחסום. רוב הזמן המחסום עומד ריק. האנשים שמגיעים למחסום עוברים מהר. נהגי המוניות אומרים שאתמול ושלשום היה מחסום קשה, אבל היום אין בעיות מיוחדות.

15:20 מחסום חווארה –

המחסום מלא בהולכי רגל. נשים ומבוגרים שעוברים דרך התור ה"הומניטארי" מדווחים שלקח להם רבע שעה עד חצי שעה לעבור את המחסום, גברים צעירים שנבדקים יותר בקפדנות מדווחים על כשעה. החום מעיק על כולם. ילדים קטנים תלויים מעולפים על הוריהם. כמה נשים מבוגרות כמעט ולא מצליחות לעשות את מאות המטרים מהקצה האחד של המחסום לקצה השני. אחת מתעלפת באמצע המחסום. נציג המת"ק בא לעזרתה. חיילת אחת של המשטרה הצבאית מתעלפת ועמדת בידוק אחת מתוך השלוש נסגרת. בהמשך נסגרת עוד עמדת בידוק בגלל חייל שלא הרגיש בטוב, כך שבמשך דקות ארוכות פועלת רק עמדת בידוק אחת. בהמשך נפתחת עוד עמדת בידוק ואחרי עוד כמחצית השעה נפתחת גם העמדה השלישית.

יש במקום כלבניות עם כלב, אבל הן לא בודקות רכבים. לשאלתנו מסתבר לנו שחם מידי ואסור להעביד את הכלבים במזג אויר שכזה. לפחות על הכלבים מפגינים חמלה.

דחפור של הצבא עובד בשדה שמצפון-מזרח למחסום. אולי מדובר בעבודות הרחבה של המחסום. לא ברור. אנחנו פוגשות את התחקירן של בצלם שבדיוק יוצא משכם. הוא אומר שהוא בא לקחת עדות בנוגע להשתלטות של הצבא על הקרקע הזו.

עוברת קבוצה של בחורים צעירים – נבחרת הכדור-יד של רמאללה. כולם בכיתות י' עד י"ב. הם באו לשחק כנגד הנבחרת של שכם והפסידו. אחד מחברי הנבחרת שכבר נבדק שם לב שהוא שכח את תעודת הזהות שלו בעמדת הבדיקה והוא חוזר כדי לבקש אותה. החיילים בעמדת הבידוק אומרים שאחד הבחורים האחרים לקח את התעודה. הבחור הצעיר מתרוצץ בין החברים שלו וברחבי מגרש החניה של המוניות לחפש מי לקח לו את התעודה והוא לא מוצא. הוא מאוד בלחץ. ללא תעודה הוא לא יוכל לעבור את מחסום זעטרה ולחזור הביתה לרמאללה. אנחנו מבקשות ממפקד המחסום שיכתוב עבורו אישור מעבר זמני רק כדי שיוכל לחזור הביתה. מפקד המחסום מפנה אותנו לנציג המת"ק. נציג המת"ק כותב לו פתק עם פרטי המקרה, והנבחרת ממשיכה בדרכה הביתה. כנראה שהפתק עשה את שלו כי לא ראינו את הנבחרת מעוכבת בזעטרה כשעברנו שם בדרכנו חזרה. עם זאת, זה לא משנה את העובדה שכשהוא יחזור לרמאללה הוא יאלץ לשלם כמה מאות שקלים כדי להנפיק תעודה חדשה ויהיה תקוע ברמאללה עד שזו תסופק לו. כל זאת בגלל רגע אחד של חוסר תשומת לב מצידו וחוסר האחריות של החיילים.

17:00 עשר מכוניות מחכות לעבור במחסום זעתרה מכיוון צפון.

ג'יפ צבאי עומד מול אחד השערים שמובילים מהמטעים של מרדא לכביש 505. השערים חסומים בגדר תיל ותעלה עמוקה שנועדה למנוע מרכבים לנסות ולעבור דרכם. כנראה שהג'יפ שם כדי לחכות ולראות אם יש מי שבכל זאת מנסה לעבור דרך השער הסגור.