קלנדיה: המחסום להולכי הרגל נעול רוב שעות היום
על הדברים שבשולי הדברים.
כשבעזה מתנהלת מלחמה איש אינו נותן דעתו על האוכלוסייה הבלתי מעורבת, על מיליוני הפלסטינים שביתם בגדה המערבית שם מתרחשים אירועים מהפכי קרביים שהכלל והפרט נופלים להם קורבן, כי כשהשר לביטחון פנים קובע שאין להגדיר מתנחלים כטרוריסטים וכששר האוצר המופקד על המנהל האזרחי כנראה הוא האחראי בהבל פיו על סגירת משרדי המת”ק שמחויבים על פי חוק לספק שירותי חיים לרבבות המתדפקים על דלתותיו, אז נכון שלעומת מה שקורה ברצועת עזה אלו הם אירועים שבשולים ובכל זאת, אי אפשר ואסור להתעלם מהם.
מאז השבעה באוקטובר במרבית שעות היממה אין יוצא ואין בא בשערי המחסום להולכי הרגל.
המקום שאלפים רבים של בני אדם עברו בו ושהיה פתוח 24/7, מראה החלל הנטוש מטיל מועקה בשיממונו.
המקום כן נפתח בשעה ארבע לפנות בוקר ונסגר בשעה שמונה, הוא שב ונפתח בארבע אחה”צ ושב ונסגר אחרי שעתיים, בשעה שש לפנות ערב.
חשבון פשוט מעלה שרק רבע משעות היום המקום פעיל.
כל הנ”ל הוא בנוסף לעובדה שהסגר שהוטל בתחילת המלחמה לא פג ואין צפי מתי הוא עשוי לפוג ואם לא די בכך, מאז היום ההוא משרדי המת”ק סגורים ואינם נותנים את השירות שמחובתם לתת.
- מה עושה מי שצריך את שירותי המת”ק? שאלתי שוטר שעמד בדרכי,
- אולי הוא הולך למשרד בבית אל, אמר ומשך בכתפיו.
בשעה ארבע תור האנשים שחיכה לפתיחה התארך והתעבה. גם הלבירינט שדרכו נכנסים לאולם שלפני עמדות החיילים היה מלא ומתפתל. זמן רב עמדו כולם צפופים ושקטים כשרק בכיים של תינוקות שטרם הפנימו את חוקי הסבלנות לה מחויבים החיים תחת קני רובים וחוקיו של הכיבוש הפרו מפעם לפעם את השקט בבכי עצבני.
אני מכירה אותו את אחמד מאז היה ילד תמים ויפה תואר, שגדל והיה לנער תמים ויפה תואר, שגדל לגבר יפה תואר, שמצא את בחירת לבו, שהקים משפחה ועבד לפרנסתה.
חייו וחיי משפחתו התנהלו על מי מנוחות.
עד הגיע היום והגורל התהפך עליו, “זה היה לפני עשרה ימים, אולי יותר”, סיפרו מכרים משותפים, “פרצו לו לבית ולקחו אותו לכלא. במה האשימו אותו את שואלת? – כתב פוסט הזדהות עם אבו רודיינה, זה למה”.
אחמד נידון לחצי שנת מאסר, מוחזק בכלא עופר.
למיטב ידיעתי והבנתי, בעת הזאת, לא רק שלא הותר לבני משפחתו להיות נוכחים במשפט, הם גם אינם זכאים לביקורים המעטים שבימים של שגרה זכאים להם האסירים.
נכון שאחמד אינו יחיד בהיפוך גורלו בשל זוטי דברים שברגיל לא היו מתייחסים אליהם, אבל הוא יחיד ומיוחד למשפחתו והוא יחיד ומיוחד גם לי שאמנם לא נמצאת במעגל הקרבה הראשון, אבל כן באחד ממעגלי המכרים שמקיפים אותו בדאגה וחיבה.
זאת ועוד – לפני ימים אחדים נולד לו תינוק. אחמד לא היה בלידה ולא ראה את הרך הנולד.
ואחרון – אחמד שלא היה פעיל פוליטי באף אחד מצומתי חייו עד כה, אין לדעת ולא ניתן לשער מה יתחולל בנפשו בחודשי המאסר ומי יהיה לכשיתומו ימי הכלא.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-