ואדי-נאר

התנועה זורמת. עיכובים אקראיים לזמנים קצרים.

מחסום א-זעיים

נראה שאת התנהלות המחסום והאווירה קובעים אנשי חברת האבטחה, והאווירה אינה נעימה, בלשון המעטה.

כשהגיע מיניבוס והנוסעים ירדו כדי לעבור בשרוול התיל, השתתפו המאבטחים בבדיקת התעודות. אחד מהם תפס ילד-נער והובילו לעבר אחת מעמדות הבדיקה, תוך אחיזה חזקה בכתף והעפת כובעו. בידו החזיק מסמך לבן, שנראה כמו קושאן, ולא ראינו כל תעודת זהות. לאחר חילופי דברים בין כוחות הביטחון, הילד הוכנס לתוך אחת מהעמדות. בשלב זה ירדנו לחלק התחתון של המחסום כדי לראות מה קורה לילד. עמדנו על אי-תנועה.

לאחר כמה דקות יצא שוטר מג"ב א. כשהוא מלווה במשמר כבד של מאבטחים עליזים ועולצים.

לטענתם, הילד אשם בהתחזות. פעם נאמר שהמשטרה תטפל בו ופעם שהם שחררו אותו כי הם מאוד אנושיים. תוך כדי כך קבלנו שיעור בהלכות נימוסים מא. שכעס  שהסתכלנו על מעשיו (לתזכורת: עמדות הבדיקה שקופות בחלקן העליון). משלא התרגשנו הוא אסר עלינו לעמוד על אי-התנועה כי הוא שטח צבאי, גם מטיעון זה לא התרשמנו. ואז בה הטיעון המוחץ: הוא דואג לשלומנו, כי משאיות עלולות להפיל עלינו חפצים.

תוך כדי השיחה המאלפת הילד נעלם מעינינו, לא ברור לנו לאן.