הלכנו קודם כל אל המלון כדי לראות את “התקדמות” החומה. עוד עיקולים ותפניות. הבניה מתקדמת מהר מאד ובקרוב תסתיים.חצינו את שער הפשפש ונסענו ישר לואדי נאר עם נהגנו הנאמן. לא היתה כמעט שום תנועה בואדי נאר. כמה אמבולנסים עברו לשני הכיוונים, אבל חוץ מזה הסגר היה מוחלט.שני נהגי משאיות מחברון ניגשו אלינו. אתמול ניתנו להם רשיונות מעבר ועתה הם חוזרים עם משאיות עמוסות חלב, מוצרי חלב וירקות. גם מיכל ענק של טרה הופיע וגם הוא חיכה.התקשרנו לכמה מספרי טלפון כדי לנסות לסדר אישורים למשאיות הנושאות מוצרי מזון. בעודנו מחכות לאישורים הופיע ג’יפ של משמר הגבול והורה לכל הנהגים כולל הנהג שלנו לזוז. הוא, הנהג שלנו אמר כי הוא חיכה לנו כאשר נזרק אל הג’יפ של משמר הגבול. (יותר מאוחר אמר כי אחד השוטרים איים להכות אותו והוא ענה: אתן לך מה שאתה מבקש אבל רק בתנאי ש”בלי ידיים”).שוטרים משמר הגבול תבעו עתה לדעת מי אנחנו. שתינו סרבנו לתת לו כל אינפורמציה באמרנו כי אם הם רוצים לאסור אותנו – עליהם לקרוא למשטרה הכחולה.(יותר מאוחר התברר לי שזה לא נכון). בנקודה הזו ניסו שני החיילים שאיישו את המחסום (שאתם היו לנו יחסים טובים ושוחחנו אתם שיחה ארוכה) להתערב בינינו לבין משמר הגבול שהתנהגו, אם לומר בעדינות, כמו חמורים!!!בינתיים חזר הנהג שלנו, אין לי ספק שאלמלא היינו שם הוא היה מקבל מכות ממשמר הגבול שהתנהגו באמת באופן מגעיל (וצעקו כל הזמן: “דברנו אתך יפה”!!!). כל אותו הזמן המשכנו להתקשר למפקדת התאום והקישור כדי לאפשר למשאיות המזון לעבור.כל המהומה הסתיימה בסופו של דבר בכך שהחיילים ניסו לדבר בהגיון עם משמר הגבול, הנהג שלנו שוחרר ללא פגע והטלפון האחרון למפקדת התיאום והקישור נענה כי משאיות המזון הורשו לעבור (אני מקווה שאכן זה נכון).זו היתה משמרת מכוערת ומרגיזה עם כמה ניצוצות של אור. המשאיות עברו, הנהג שלנו עבר את כל הארוע ללא פגע ובפשפש, עם שובנו, הצלחנו להעביר אדם אחד (בעל תעודת זהות ירוקה) שחיכה במשך שעתיים והוא יוכל להגיע לאשתו ומשפחתו בראס אל עמוד. המספר של ג’יפ משמר הגבול אשר אנשיו גרמו לכל הצרות הוא 611122. השוטר שגרם לכל הבעיות סרב לומר לנו את שמו.