אבו דיס (הפשפש), ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), יום ו’ 5.8.11, בוקר
יום שישי הראשון לחודש הרמדאן,
מעבר הזיתים
9.45 – 11.15
כאשר הגענו למעבר הזיתים כבר המה המקום מאנשים שהגיעו על מנת להגיע מוקדם לתפילות בהר הבית הנערכות ב- 12 בצהריים. מגרש החניה שבראש הגבעה היה חסום כולו על ידי מיניבוסים שחיכו לעוברים בכדי להסיעם לעיר העתיקה.
כל הנשים לבשו בגדי חג וגם חלק מן הגברים עטו עליהם גלביות, חלקן לבנות. ההיתר ניתן הפעם לגברים מעל לגיל 50 ולנשים בנות 45 ויותר. גם לא מעט ילדים הגיעו עם הסבים. כוחות ביטחון רבים מאד היו במקום; חיילים של משמר הגבול שוטרים צבאיים ואנשי חברות אבטחה בבגדיהם השחורים. בנוסף ניתן היה לראות אמבולנס של הסהר האדום וחובשים של אותו ארגון שנמצאו במקום בכדי לקדם כל בעיה רפואית צפויה ביום כה חם, כאשר האנשים אינם צעירים וצמים.
נכנסנו למחסום ללא כל הפרעה ונוכחנו שהבדיקה של הנכנסים מכיוון השטחים לא נעשית בתוך המחסום בחלונות הרגילים אלא בעמדה שהוקמה בחוץ. ארבעה אנשי ביטחון איישו אותה ושמשיות הגנו עליהם מפני השמש הקופחת. שני מעברים היו שם אחד לגברים ואחד לנשים. נעצרנו בכדי להתבונן בנעשה אך נתבקשנו על ידי החיילים להתרחק. כשביקשנו לשאול שאלה, נענינו על ידי הקצין במקום שלא יענו לנו. זו הייתה הצרימה היחידה ביום הזה.
המעבר היה חלק, אנשים שנראו מבוגרים דיים אפילו לא התבקשו להציג תעודות. אדם בן 62 שפנה אלינו טען שהוא מנוע שב"כ על לא עוול בכפו. הצענו לו לנסות ולעבור ואכן גם הוא עבר ללא כל בעיה. אחרי מספר דקות התברר לנו שקיימת עוד עמדת בדיקה בכניסה למחסום מכיוון אבו דיס, כך שהאנשים היו צריכים לעבור שתי עמדות, ובכל זאת המעבר היה מהיר מאד. בעמדה התחתית הייתה מעט יותר החמרה ומרבית העוברים הציגו את תעודותיהם. שלושה או ארבעה אנשים לא הורשו לעבור (מתוך מאות רבות של עוברים), כנראה בשל גילם הצעיר יותר.
אולם ההמתנה המוצל היה ריק פרט לאנשי ביטחון, ביניהם קצינים מספר. הם היו כולם מסבירי פנים, וספרו לנו שלקראת החג קיבלו החיילים שבמחסום הנחיות לנהוג באדיבות ואפילו נתבקשו לשנן מספר מילים נדרשות בערבית. פגשנו גם שני פעילים של OCHA, בחור מניו זילנד ובחורה מלוד שבאו גם הם לצפות בנעשה במחסומים ביום זה. גם אתם ניהלו הקצינים שיחות ידידותיות. כשיצאנו אמרנו לאחד הקצינים ששמחנו להיווכח בהתנהלות המוצלחת של המעבר והוא לא נשאר חייב ובירך אותנו על מעשינו.
ביציאה עצמה הציע לנו אחד המאבטחים לצאת בדרך צדדית בכדי שלא נצטרך לעבור עם כולם, הודינו לו והסברנו שיש לנו עניין לעבור במקום שבו עוברים הפלשתינאים. המעבר היה חלק ולא ארך למעלה מדקה.
אבו דיס (מחסום הפשפש / לזרוס) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
אבו דיס (מחסום הפשפש/לזרוס)
מחסום/שער לזרוס (מזרחית ל"פשפש" לשעבר)
בניית החומה באזור אבו דיס סגרה את כל הפרצות שאפשרו מעבר בין אל עזרייה ושכונות אבו דיס לראס אל-עמוד הנמצאת בתוך הגבולות המוניציפליים של ירושלים.
מחסום לזרוס הוא פשפש בחומה הצמוד למנזר לזרוס. עד שנת 2011 הייתה בו דלת מעבר לצליינים לעזרייה ולילדי גן המנזר המגיעים מעזרייה. המעבר נבנה ונסגר מיידית. עוד אבסורד מר באזור - החומה נבנתה ממש בצמוד לחלונות שכונת בתים ירושלמים, שזכו בעתירתם בבית המשפט העליון נגד הוצאתם מעבר לחומת ההפרדה. הם זכו, ונענשו בחסימת חלונותיהם "מטעמי ביטחון"...
(מעודכן לינואר 2024)
Anat TuegDec-24-2025אבו דיס: באנו להגיד חג מולד שמח לכנסייה ליד מחסום הילדים
-
מחסום / מעבר הזיתים; ראס אבו סביטאן (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
אחד המעברים המרכזיים בגזרת מרכז ירושלים. המחסום מוצב על גדר ההפרדה בין צפון שכונת אל-עזרייה לבין שכונת א-טור ושאר מזרח ירושלים. מיקומו נקבע על הגבול המוניציפלי של ירושלים, קילומטרים מהקו הירוק, והוא שוכן על גבעה בשטח ריק וקשה לגישה מהשכונות הבנויות. הוא מאויש על-ידי שוטרים, שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. מעבר פלסטינים אסור, למעט תושבי קבע של מזרח ירושלים (בעלי תעודה כחולה) ובעלי היתרי עבודה,מסחר, בריאות, ותפילה בהר הבית. כל אלה מורשים לעבור ברגל בלבד. במקום ישנו מת"ק (מרכז תיאום וקישור), המנפיק תעודות מגנטיות ואישורים שונים. המחסום דחוס מאוד רק בשעות מוקדמות, ובגלל ריחוקו הגיאוגרפי נוסעים אליו או ממנו. אי אפשר להגיע ברגל. נוכחנו במקרים רבים שלא כל העמדות מאוישות, ויש התזזות מתור לתור. לפני הכביש העולה אליו מ-אטור ומכביש מספר 1 עומדים פעמים רבות שוטרים ועוצרים רכבים לבדיקת רישיונות נהיגה, תוקף רישיונות רכב וכו'. (מעודכן לדצמבר 2019)
Dec-24-2025ירושלים, מחסום הזיתים: חנה עומדת לפני המחסום
-