5:20 מעבר הזיתים

תור ארוך מאוד משתרך כמעט עד הסככה. זמן המתנה 10-12 דקות, מהיר יחסית למספר הרב של העוברים.

כשהתקרבנו אל עבר קרוסלת היציאה, פגשנו במאבטח שמודיע במכשיר קשר בקולי-קולות שהוא מצא אותנו. דקות ספורות לאחר מכן יצא מהקרוסלה מפקד המחסום, יוסי אלמוג. בשיחה עימו הוא טען שאצלו המצב בסדר מפני שהוא מקפיד לפתוח את המחסום ב-4:30, מחצית השעה לפני הזמן הרשום על התסריכים, כדי למנוע דוחק.

 6:00 ואדי-נאר

תנועה ערה, זורמת. בדיקות אקראיות, עיכובים מעטים ומהירים. מדי פעם מצטבר תור ארוך מכיוון בית לחם.משאית אשפה שבאה מכיוון בית לחם נוסעת בנתיב מיוחד ומפנה את אשפת החיילים.

נהג שירד מהמונית המעוכבת כדי לחלץ את עצמותיו, זכה לגערה ונזיפה בצעקות רמות. האיש שמן הסתם אינו מבין עברית, ואולי גם לא צעקתית, התמהמה לציית. התמהמהות זו זיכתה אותו בשיחה אישית ושיעור חינוך פרטי משוטר מג"ב שיכול להיות בנו, ואולי אף נכדו. התקרבנו לאיטנו אל המונית ואיש הביטחון נזעק להפרת פרטיותו. הוא שאל למה אנו מאזינות ולתשובתנו שמדובר בשטח ציבור פתוח לכולם, נענינו שזה לא שטח ציבורי. תשומת ליבו הופנתה אלינו ומהר מאוד הוא איבד עניין בנושא.

 7:30 מחסום א-זעיים (במקום הזרוע המתרוממת ביציאה לאחר הבדיקה יש עכשיו פס של דוקרנים – מפחידים למראה – שמופעלים ממרחק).

תעודות של נוסעי המיניבוסים נבדקות בג'יפ, כשכל הנוסעים יורדים מהרכב. במחסום זה רשאים לעבור רק בעלי תעודות כחולות או אנשי ארגונים בינלאומיים, אך פלסטינים בעלי תסריך חייבים לעבור רגלית במעבר הזיתים.

לפתע המחסום כולו נסגר. זרועות מתכת חסמו את נתיבי הרכב (אחד מהם נחת על מכונית) ובכל השטח הדהדה מערכת אזעקה. בדיעבד נודע לנו שמתנחל התכעס על הדרישה להראות תעודות והשוטרים סגרו את המחסום עד שיירגע. נאמר לנו שרוב הבעיות במחסום זה הן עם מתנחלים, בעיקר תושבי מעלה-אדומים , בעוד שהפלסטינים "מתורגלים בנהלים ויודעים מה לעשות".

שוב צעקו עלינו לא לצלם. שלפנו את המסמכים שלנו ושוב התברר לנו שמי שאסר וצעק הוא אדם נטול כל סמכות בניהול המחסום. שוב ניגש אלינו איש צבא מבוגר יותר ואמר לנו שאנחנו יכולות לעמוד במתחם ולצלם, אבל "לא להפריע".