נסענו למשפחות אבו קביטה שחיות צמוד ל התנחלות בית יתיר ולכן נשארו בצידה הישראלי של הגדר. אבל הם לא זכאים לדבר בישראל וחייבים לעבור את מחסום מצדות יהודה בשביל כל צרכיהם ולהגיע ליטא. ילדיהם חייבים להציג במחסום את תעודותיהם כל בוקר כדי להגיע לבית הספר בכפר אימנזיל הסמוך. 

כתבנו עליהן הרבה בחודשים האחרונים בגלל תקריות קשות ואופייניות ברוח החודשים האחרונים עם המתנחלים שכניהם ובנוסף לאנשי חוות טליה שקיבלו, סמכויות נשק ומדים ומנצלים זאת מאד. הנסיונות לגרש להפחיד לעקור עצים היו בתכיפות גדולה. בשבועות האחרונים רק מרעישים להם בלילה בינתיים.

הבאנו להם מצרכים וגם כיריים גז.

 אחרי שראינו איך מבשלים שם במתחם שגרות בו 5 משפחות עם 35 ילדים התחלחלנו. בצריף/פחון  דליק, כירים מתפוררות שהאש שנדלקת גולשת מהכירים לארונית המונחת מתחת. סכנת נפשות ממש. מספרים לנו שלאחרונה שקטו בני משפחת טליה המחוילים. בשבוע האחרון לא עקרו  עצים, לא גרשו ולא הפחידו בניסיון לגרשם מאדמתם. רק מרעישים סתם בלילה אנשי ההתנחלות הוותיקה הצמודה. 

משם המשכנו לאום אל ח’יר כדי לבקרם אחרי אירועי הריסות הבתים שחוו בימים האחרונים ולבטא את השתתפותנו בתחושותיהם ולהביא גם להם מצרכי מזון בזכות תרומותיכן. אכן מראות ההרס קשים מאד. עיד מספר שהרסו ביום רביעי, 26.6, 11 “בתים” וגם דיוואן שמתכנסים בו כולם וגם את חדר החשמל של Comet ME. הארגון האירופי שתומך מסייע ובונה שם את הפאנלים הפוטו אלקטריים והתקין להם מצלמות. כששאל עיד את כוחות ההרס אם יש להם צו הריסה, אמרו שזאת החלטת בית משפט, שיש להם ניר אבל לא הראו להם שום מסמך. תמונות ההרס קשות.

בשבת המלכה הגיעו אנשיו של שמעון עטיה מחוות שורשים הסמוכה. גם עליהם דיווחו כבר סמדר ויעל צורן. הגיעו  נערים בחולצות לבנות נכנסו לחצר הבית ולבית של אדם, זרקו אבנים. הם שמדברים כל הזמן על הקו הכחול  שמפריד בין אדמות מדינה לבין אלה שמנסים להחרימן חצו אותו תקפו עם גז פלפל בחור שנזקק לטיפול בבית חולים. ביום שני נכנס שמעון עטיה עם עדרו, 60 ראשי כבשים, לתוך חצר הבית. כשיצאו הנשים ודרשו מהם להסתלק באו אליהן עם מקלות והיכו ושוב ריססו בגז פלפל. שש נשים נפצעו ונפגעו ונלקחו לבית החולים, חזרו הביתה רק בלילה.  גם הבחור, שצרבו את עיניו, חזר רק ב-12 בלילה. ראיתי סרטון ששלחו אנשי קבוצת הכפרים בעניין. שמעון עטיה ירה בכוונה באוויר וטען שירו עליו. (השיטה הזאת לפלוש לבתים ולצעוק תקפו אותי חוזרת על עצמה). ע’ מספר ששמעון הלך למשטרה וטען שהותקף ואז הצבא הגיע, כיתרו את הכפר,  סגרו ואיימו בחיפושים ושיקחו את מצלמות האבטחה. האנשים אמרו לצבא שהמצלמות של Comet ME ויש להם עורכי דין שלהם. זה הרתיע את הצבא ולא פרקו את המצלמות.

היום, יום ג’, בהגיענו, עונים לשאלתי מה המצב היום:

“שקט מתוח, הצבא כאן חונה בכרמל ואנחנו לא יודעים מה יתפתח בהמשך. אנחנו מפחדים שהצבא יבוא וימצא סיבות לעצור אנשים בתואנות שווא כרגיל.

בהגיענו, בכניסה לאום אל ח’יר, שמחנו לפגוש את בומה ענבר עם עגלה גדולה נגררת מלאה מצרכים, מזון לתינוקות, חיתולים וכד’. איתו מיניבוס מלא מתנדבים מישוב בארץ שתורמים לו כסף לכל זה. כמו כן היו שם מתנדבים צעירים מהארץ והעולם גם בומה שמח לראות שגם ממחסום ווטש באות לעזור דורש בשלומה של חגית בק שהיתה שכנתו פעם, ששימח אותנו מאד שהם לא לבד בימים ובלילות הקשים האלה .כן אומר לי ע’: ישנים איתנו בלילות המתנדבים, וזה נותן לנו הרגשה יותר בטוחה .

הלכנו לעוד משפחה שלא הכרנו כדי להביא לה כסף ששלחה אשה אחת שלמדה אצלה ומעונינת לקנות ממנה את מה שהיא מכינה כדי לעזור לה כלכלית .מסתבר שהאשה עוסקת באומנוית עממיות ומלמדת קליעה ורקמה ועושה למכירה גם סמנה ועפיג (אבן יוגורט). האשה שלמדה אצלה בעבר קליעה ורקמה אכן שלחה איתנו כסף וקנינו בעבורה את המוצרים הללו.

כולם שם במצוקה גדולה וחרב הגירוש מתנפנפת מעל ראשיהם.  כל דבר שאנחנו ושכמותינו עושות עוזר מאד לאנשים.

בערב דיווח יאיר רון שההתנכלויות נמשכו.

המצב מחמיר והולך והמתנחלים מקבלים יותר ויותר גיבוי מהשרים שלהם והם משתוללים באין מפריע.והמשטרה? מאמינה רק לגרסתם.