אום אל-ח'יר - עיד: בין הנהר לים, הערבים והיהודים צריכים לחיות ביחד, חייבים להתגבר על השנאה.
המשמרת בעיקר הוקדשה לביקור באום אל-ח’יר אחרי שאמש דווחנו על הטרדה אלימה של רועים ע”י מתנחלים מחויילים וחיילים. (תמונה שהועברה ע”י יאיר רון)
אבל, נסענו דרך כביש 60 כדי לראות מה מצב הכניסות לישובים.
הכניסה לסמוע פתוחה לדהריה סגורה עדיין מאז-7.10.23.
הכניסה לכרמה פתוחה, לעבדה סגורה לא רק ע”י שער צהוב אלא גם ע”י ערמות עפר לכל אורך שולי הכביש שם.
לדורא פתוחה, ממול לאל-פוואר סגורה עדיין הרבה חודשים. הכניסה הדרומית לחברון שלמרגלות בית חגי, סגורה
צומת ריחיה–קילקיס סגורות הכניסות לשני הישובים.
בצומת הכבשים , לריחיה סגור.
לחברון פתוחה, אבל מאויישת בחיילים.
בצומת עם כביש 317 פנינו ימינה. בשדות הרבה פלחים נשים גברים וילדים ,עונת זריעה ושתילת ירקות קייץ: פקוס, מלפפונים, קישואים, טבק ועגבניות. מראה פסטורלי מטעה.
הגענו לצומת זיף הכניסה ליטא פתוחה.
נכנסנו למכולת של נ’ כדי לקנות מצרכי מזון לכמה משפחות באום אל-ח’יר, שם הרבה יותר זול וניתן לקנות יותר, בפחות כסף.
מילאנו את המכונית במצרכים (תמונה) ונסענו לאום אל- ח’יר לפגוש את עיד וח’ליל הדאלין.
עיד החכם, האומן, עדין הנפש, ההומניסט שנכתב עליו לא אחת גם בעולם, שמח לבואנו. אמר הרבה דברי חכמה וכאן מקצתם: “בין הנהר לים, הערבים והיהודים צריכים לחיות ביחד, חייבים להתגבר על השנאה.
אני לא נחשב, אני לא אזרח, אני בסה”כ ערבי, שהרסו לנו 18 פעמים את ביתינו, גם את שלי פעם לפני כמה חודשים.
ואני עם אשתי וחמש בנותיי עדיין גרים במחסן. אני מאמין ואומר, למרות הדיכוי של המתנחלים למרות שאנחנו אפס, לא נחשבים, אין לאף אחד זכות לעשות טרנספר או לרצות לעשות אותו אלה לאלה. צריך לחנך דורות חדשים. לא לשנוא, לגמור עם השנאה ה הזאת שבנינו וללמוד לחיות ביחד.
יש פלסטינים שכועסים על באסל שעשה את הסרט עם יובל היהודי, בדיוק כמו שיש ישראלים שכועסים על יובל מאותה סיבה.
הדעות האלה קיימות בשני הצדדים. תדעי לך יש לי יותר חברים יהודים מאשר ערבים כי אני ממשיך להאמין בחיים ביחד.
אמרתי לאשתי שחושבת כמוני, למרות שסבלנו לאורך השנים מהכיבוש, מדיכוי ומהרצון של המתנחלים להפוך את המדינה ליהודים בלבד, מאשימים אותנו שאנחנו חמאס ומחבלים, אנחנו ממשיכים להאמין שאפשר וצריך להיות בקשר עם יהודים טובים כמוכם ולחיות ביחד בשוויון זכויות.” (מצרפת סרטון שבו הוא מסביר על המתרחש לאחרונה)
אחרי שפרקנו את מטען המצרכים הוא נפרד ממני באלה המילים: “מיכל יקרה, תמסרי ד”ש חמה לכל החברים והחברות היהודים הטובים שתומכים בנו, אנחנו ממשיכים להאמין שאפשר לחיות ביחד”.
משם נסענו לסוסיא להיפגש עם וואדחה ועזאם. זה עדיין יום חג וילדיו ונכדיו אצלם. נחמד לפוגשם.
עזאם מספר שאתמול נכנסו המתנחלים שם טוב לוסקי מסוסיא הקדומה ועמישב פלד מחוות משכן הרועים עם אנשיהם, לשטח B. הרועים היהודים עם צאנם ופרותיהם עלו על שדות של שכניו. הורסים הכול ואוכלים הכול. אחר כך הזעיקו עוד מתנחלים ואלה פשוט קצרו את החיטה והשעורה לקחו הכול והסתלקו.
כשהוזעקה המשטרה טוענים השוטרים שהם לא יכולים להיכנס לשטח B.
מענין, אומר עזאם עם חיוך מר, “ליטא הם נכנסים בלי בעייה”.
הוא ממשיך ומספר שבלילה נכנסו מתנחלים לוואדי רחים וחתכו בדיסק ,עמוד חשמל. התכוונו לחתוך עוד אחד אבל כשראו שאנשים ומשטרה מגיעים, הם ברחו. עכשיו המשטרה מסתובבת שם כל הזמן. “הם שם, אבל לא יעשו כלום,” הוא אומר.
בנוסף לזה, הבנים של פאבל ומלכה מהחווה החדשה שמולנו, הביאו את הכבשים שלהם ועלו על השטחים של נסר נוואג’עה.
יש להם שיטה שניסו לפני שבועיים והצליחו, לערבב את כבשיהם עם כבשינו ואז לגנוב לנו את שלנו. הפעם לא הצליח אבל זאת שגרע כאן.
עייפים ומודאגים שם כולם אבל לא מוותרים.
תיאור מיקום
אום אל-ח'יר
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
אום אל ח'יר
כפר פלסטיני בנפת חברון שבדרום הגדה המערבית, בכפר חמש משפחות.
התושבים הפלסטינים התיישבו במקום לפני כמה עשורים לאחר שגורשו מאזור ערד.
הם רכשו את הקרקע מתושבי הכפר הפלסטיני יטא.תושבי אום אל חייר סובלים מאלימות קשה של מתנחלי כרמל הסמוכה, ממצוקת מים, ומהריסות מבנים תכופות בידי המינהל האזרחי.
-
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
A Palestinian residentJun-9-2025פוקיקיס - נערים מתנחלים מגיעים עם עדר ומטרידים את בני המשפחה
-
מחסום / צומת דורא-אל פוואר
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
באזור דרום הר חברון: צומת בכביש 60: מערבה - העיירה אל דורא - מזרחה אל מחנה הפליטים פוואר. יש פילבוקס מאויש בצומת שאמור לקשר בין היישובים הפלסטינים. בנוסף מוקמים מחסומי פתע בכניסה לאל פוואר ולדורא. אל פוואר הוא מחנה פליטים גדול שהוקם בשנת 1949 אליו הגיעו פליטים פלסטינים מבאר שבע ובית ג'וברין וסביבותיה. יש הרבה אירועים של זריקת אבנים. בסביבת הפילבוקס יש שטחי חקלאות מצוינים. בעבר, היו מוכרים בדוכנים הצמודים לחלקות החקלאיות הקרובות לכביש. מחצית הראשונה של 2021 - הקימו סוללות עפר וחסמו את הגישה לכביש וכך, הפלאחים הפלסטינים שוב לא יכולים למכור את הירקות שלהם על אם הדרך, עד שימצוא את הדרך... ילדים ונשים מהמחנה השתתפו בימי הים של מחסום ווטש. מעודכן למאי 2021A Palestinian residentJun-9-2025פוקיקיס - נערים מתנחלים מגיעים עם עדר ומטרידים את בני המשפחה
-
סוסיא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים. עודכן אפריל 2021, ענת ט.
-
צומת הכבשים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
אחד המחסומים בדרום הר חברון המונעים תנועת כלי רכב פלסטינים על כביש 60 ומונעים כניסת כלי רכב לחברון מכיוון דרום. במקום יש פילבוקס מאויש ושערים. מעודכן למאי 2021
-
צומת זיף
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
צומת זיף
מחבר בין כביש 356 ליטא - עיר המחוז של דרום הר חברון . לרוב פתוח לתנועה והפילבוקס הסמוך לא מאויש.
הצבא והמשטרה נוכחים מידי פעם, לפעמים מציבים מחסום ולפעמים מעכבים תושבים מיטא העיר הגדולה.
לעתים משטרת ישראל בודקת רכבים ומחלקת דוחות נהיגה לרכבים פלסטיניים.מעודכן לאפריל 2021
-
