עברנו את מחסום מיתר ופנינו לכביש 60. עמדת הצבא הממקומת בסמוך, בצד ימין, אינה מאוישת .
כק”מ לפני זנותא ,בצד שמאל, מחסום צהוב החוסם את האפשרות לרדת לאזור חוות אור וחוות שבתאי. ניתן לראות כי מתבצעות בסמוך לחוות עבודות לסלילת דרך .
בצומת מיתרים, על כביש 317, סמוך למועצה האזורית דרום הר חברון, הונחו מספר בלוקדות בטון גדולות ,נראה כהכנה לעמדה.
מול הכניסה לא- תוואני, בכניסה לאל כרמיל, חסימות כניסה ויציאה לכלי רכב, מה שגורם, בלית ברירה, לתושבי האזור ללכת רגלית הלוך וחזור. חלקם מגיעים מהכפרים מסביב, הליכה של קילומטרים רבים. לעיתים רכבים או מוניות ממתינים להם בצד השני .
אוספים את נאסר עדרה מא-תוואני בדרכנו לאום גוסא, כפר המונה 80 משפחות ,השייכות לאום דאראג‘. נאסר מסב את תשומת ליבנו לחברו ג’מיל החורש שטח בבעלותו. מספר מתנדבים וטנדר ומספר חיילים לצידו, שומרים עליו פן יבואו מתנחלים לסלקו. הוא קיבל 3 ימים לבצע את החריש.
באום גוסא מקבל את פנינו נמוחמד תאימת. במקור תושבי הכפר הם בדואים שגורשו ב-1948, מלחמת השחרור, מאזור תל ערד ובית שמש. מאז ה-7 באוקטובר אין אפשרות לעבוד בישראל, ולכן הגברים במשפחה בבית מאז. חלקם עבדו בקיבוצי עוטף עזה ולמזלם באותה שבת נוראית לא נכחו בעבודה.
ברשות המשפחה מטע זיתים ושטחים שהם מעבדים וזורעים חיטה ושעורה. נג’אח, דובר עברית, בן 30, מספר שלפני כשנה החל לבנות בית למשפחתו. כאשר נודע על כך למנהל האזרחי, אילן, המוכר לנו ממקרים רבים של הריסות בתים, אמר לנג’אח שיש לו אישור לבניה. למרות זאת 3 חודשים לאחר מכן, הגיע אילן כשבידו צו הריסה לעוד 96 שעות. נג’אח הגיש ערעור באמצעות עו”ד לבית המשפט בירושלים. אחרי חודש, הצבא הרס את הבית באמצעות בולדוזר.
מאז מתגוררת המשפחה בקרווואן הצמוד למקום ההריסה.
הסיפור לא הסתיים בזאת. לאחר שהרסו את הבית, התברר שהיתה טעות ולמעשה יש אישור .שאלתי שוב ובררתי את הפרטים, כי קשה לתפוס דבר כזה.
באפריל 2023 הגיש נג’אח בקשה לפיצויים, וזאת אחר בדיקת שמאי, שהעריך את הפיצוי ב-237,000 ש”ח. צילמתי מספר מסמכים בקשר למקרה ההזוי הזה. יש לשער שהטיפול ימשך שנים .
זכרתי שבנסיעה קודמת לאזור, (כאשר היה צו הריסה לבית הספר של אום גוסא, ולא בוצעה הריסה) נאסר עדרה סיפר על מתנחל בשם יואב, שהתישב לפני שנה על גבעה שבה היתה ממקומת תחנת משטרה בתקופת המנדט הבריטי, אחת מ-6 תחנות. המתנחל מסוסיא,הציב שלט עם שם המקום, מצפה אום דאראג’, ומאיים בנשק ארוך על מי שמנסה להגיע למאחז שלו. כדי להראות נוכחות ושליטה, הוא עושה סיבוב יומי עם הטרקטורון שלו בדרך סביב אום גוסא.
נמשיך לעקוב אחרי המשפחה שביקרנו.
בדרכנו חזרה ,הפתעה. בצומת אום אל ח’יר – כרמל, המתנחל בעל החווה הסמוכה, מול זווידין, שמעון עטיה עם העדר שלו, מנופף לנו לשלום (כנראה חשב שאנחנו מתנחלים).
הפתעה נוספת כמה ק”מ בהמשך,המתנחל יששכר מן, לבוש בגדי צבא ואוחז בנשק ארוך, ,בעל החווה הסמוכה לאום אל ח’יר, איש הכרמים והיקב, גם הוא נראה סמוך לכביש, ליד השלט המורה על חוות יששכר מן.
נאסר עדרה מספר כי יששכר מסתובב באזור, זורה פחד עם נשקו, ביחוד מאז המלחמה ב-7 באוקטובר, 2023.
יש קצת שינוי בעקבות מעורבות ארה”ב ומספר מדינות באירופה בנושא הכיבוש.
כבכל משמרת, הכיבוש והאפרטהייד ניכרים בכל מקום.