יצאנו למחסום אורנית לאחר שנאמר לנו (בחממות) לפני שלושה שבועות שהוא נפתח ב-12:50 כדי לפגוש את העוברים ולברר מהן שעות הפתיחה שלו. התברר שאינו נפתח יותר..

12:30 ליד מחסום אורנית 1474 לא ראינו אנשים מחכים ופנינו לחממות בדרך לכפר קאסם. נער שבא לקדם את פנינו הודיע שמחסום אורנית לא נפתח יותר. על אנשי עזון עתמה לעבור במחסום בית אמין (אבו סלמן) 1447, הנפתח רק פעמיים ביום בסביבות 08:00 ו-15:30.

בצומת עצרנו ליד השלט המפאר את שיפור כביש 505 כדי להבין את עבודות הרחבת בכביש לו אנו עדות בחודשים האחרונים. נתקלנו גם בשלט על התנגדות תושבי אורנית לאיחוד. ניגשנו למאבטח בשער לברר באיזה איחוד מדובר. הוא הודיע שהוא נגד כל איחוד ושמדובר באיחוד עם שערי תקווה. לשאלתנו על הזרם הבלתי פוסק של מכוניות הנכנסות לישוב אמר בגאווה לוקאל פטריוטית שזה הישוב הגדול ביותר בגדה, חוץ מאריאל “בגלל האוניברסיטה”.

13:13 מחסום חבלה השער לכיוון שלנו היה כבר פתוח וחלק מהצוות, בעיקר חיילות עמלו לפתוח את הצד השני ונעמדו לבדיקת התעודות והאישורים של הנכנסים. שלושה אחרים התמקמו בעמדה ליד השער, אבל הצליחו להפעיל את המחשב רק כעבור 15 ד’, קשיש ובחור עם אופניים שרצו להיכנס לחבלה חיכו בסבלנות. החיילות אפשרו מעבר לשניים שרק נכנסו והודיעו שייצאו מיד שוב, והפקידו אצלן את התעודות. הגיע צוות הדברה נגד מכרסמים לחטא את המבנה, ושאל למעשינו ומדוע הפלסטינים לא עוברים.

כשנפתרו בעיות ההקלדה החל המעבר הרגיל, די באטיות, אבל גם לא היו הרבה אנשים שחיכו. דיברנו עם אשה צעירה מערב א-רמדין, שכבר פגשתי בעבר. היא סייעת בבית הספר של נבי אליאס בו לומדים למעלה מ-300 תלמידים, ומטפלת בילדים הזקוקים לעזרה. כדי לחזור לביתה אחרי העבודה היא נוסעת מנבי אליאס לקלקיליה, משם במונית שרות (רק 3 ש”ח) למחסום חבלה, וכאן היא מחכה לאוטובוס הילדים, או לטרמפ מזדמן. דרך ארוכה כי הגדר מפרידה בין שני הכפרים שאנו יכולות לעבור ביניהם בעשר דקות.

כל אותו זמן ניסינו לברר במת”ק  את שעות הפתיחה של מחסומי אורנית ובית אמין. חמש פעמים ביקש החייל שאחזור אליו כעבור חצי שעה.

הבוקר קיבלתי תשובה. מחסום אורנית 1474 (שוש) לא נפתח. מחסום בית אמין (אבו סלמן) בבוקר: 07:55-08:05     בערב  15:25-15:40. שוב הרעת תנאים. ואיך מקיימים כך חקלאות?