חווארה, יום ה’ 20/05/04 , אחה”צ משתתפות: עופרה, שרה ומיכל ב/א (רשמה) היינו במחסום מ- 14:00 עד 18:00 חווארה דרום: תור של 8 מכוניות, כ- 30 איש שחיכו לעבור, רק גברים, ו- 8 מעוכבים שחיכו בין חצי שעה לשעה. לאיש צעיר, שרצה להיכנס לתוך שכם, לא היה אישור והוא אמר לחיילים שהוא יצא משכם דרך ההרים. הם לקחו לו את ת”ז שלו וביקשו שיחכה עם שאר המעוכבים. האיש ניסה לברוח מהמחסום, נתפס ונאזק והודיעו לו שכעונש הוא יחכה 4 שעות כבול. לבסוף שחררו אותו כעבור שעה יחד עם שאר המעוכבים. חווארה צפון: כ- 40 איש שחיכו לעבור, גם גברים וגם נשים, ו- 8 מעוכבים. בצד הזה של המחסום מתבצעות עבודות הרחבה והיו שם מספר טרקטורים שעבדו. ב- 15:00 שיחררו את כל המעוכבים. לאורך כל שהותנו במחסום באותו היום לא היה מצב בו מעוכבים חיכו יותר משעתיים. בסה”כ היה יום מאוד רגוע, לא היה עומס של אנשים והחיילים היו קשובים לדברינו וניסו לעזור, זאת על אף שעד ל- 16:30 (גם זה בעקבות לחץ שלנו) לא היה נציג של המת”ק במחסום.יש לציין כי במהלך שהותנו החיילים קיבלו ממתנחלים שעברו במקום חבילות שי הכוללות ספר של “ברסלב” וסוכריות. מקרים חריגים שטופלו על ידינו:1. ב- 15:00 הגיע איש על קביים, לצידו הדרומי של המחסום, רצה לעבור הביתה לשכם. לא היה לו אישור. אמרו לו שהוא לא יוכל לעבור ללא אישור. איך יצאת בכלל משכם? שאלו החיילים, באמבולנס, היתה התשובה. תפסת טרמפ על אמבולנס? צחקו החיילים, הוא הראה להם צילומי רנטגן ואנחנו מצידנו לחצנו. לבסוף אפשרו לו לעבור, “ושהמחסוםווטש האלה לא יעשו בעיות.” 2. ב- 17:00 הגיעה אשה לצד הצפוני של המחסום, בכוונה להגיע לביתה בכפר דרומית לשכם. לא היתה לה ת”ז פלסטינית אלא רק דרכון ירדני. החיילים לא נתנו לה לעבור, והיא חיכתה כחצי שעה. לאחר שפנינו לנציג המת”ק אריק ששהה במקום, הוא שיחרר אותה. 3. בצידו הצפוני של המחסום עמדו שני אנשים, בנפרד משאר המעוכבים. סיפרו שהם פלסטינים-ישראלים שנכנסו בבוקרו של אותו היום לשכם דרך מחסום חווארה עם שתי משאיות גדולות במטרה להעביר מצע (סוג של חול המיועד לבניית כבישים). לדבריהם, בדרכם לשכם הם לא נתקלו בשום בעיות במחסום, זאת מכיוון שיש בידיהם את כל האישורים הנחוצים, ואילו כעת, בדרכם לצאת משכם, נלקחו מהם תעודות הזהות ולא מאפשרים להם לעבור משעה 12:00. כשפניתי אל מפקד המחסום ב- 15:30 לערך, הוא הסביר לי שהאישורים שלהם היו להעברת אספלט והם העביר חול, ועל כן הוא מעכב אותם עד שהמשטרה תגיע ותטפל בהם (לו עצמו אסור להתעסק עם ישראלים), אך המשטרה לא מגיעה. לאחר שהתקשרתי למוקד ההומניטרי של צה”ל, הם הבטיחו לי שישלח למקום נציג מת”ק שיטפל בזה. רק בשעה 16:30 הגיע נציג המת”ק אריק, ששחרר את השניים כמעט מיידית.4. בצידו הצפוני של המחסום, עמד בחור צעיר שהחרימו לו את המונית יומיים קודם לכן, ומאז הוא נמצא במחסום כל יום בתקווה לקבל את המפתחות (כל יום אומרים שמחר יתנו), בינתיים החיילים משתמשים בו לצורכי תרגום, ודברים אחרים. לאחר לחץ שלנו אמרו לו כי רק בשעה 16:00 הוא יקבל את המפתחות. בהגיע השעה ביקשנו מהחיילים שיטפלו במקרה, ורק אז החלה בדיקת המסמכים בכדי לוודא שהאוטו באמת של הבחור. האוטו לא היה רשום על שמו של שכן הוא רק נהג בחברה. מפקד המחסום הודיע לו שעד שלא יגיע בעל האוטו הוא לו ייתן לו את המפתחות. כשהגיע אריק, נציג המת”ק ביקשנו ממנו שיברר את המקרה, לדבריו סעיד מפר פעם אחר פעם את הוראות תפעול המוניות במחסום (הוא עובר קו שאסור לו לעבור) ועל כן הם מענישים אותו ומחרימים לו את המונית לארבעה ימים. הבנו שלא נוכל לעזור, הסברנו לו את המצב, וביקשנו מאריק שידאג שהנהג יקבל את המפתחות כעבור יומיים.