14.20 מחסום בין ראס-אטירה לבין ראס-עטייה. הכפר ראם-אטירה במצור, בין שתי גדרות. האחת – הגדר המפרידה אותו מהגדה (שבה נמצא המחסום הזה), והשנייה – הגדר החדשה הנבנית ליד בתי הכפר, המפרידה אותו מאדמותיו.

תנועה דלילה מאד במחסום. משאית מעוכבת ומסורבת מעבר. יש רשיון לרכב ולסחורה אבל לא לנהג (שהוא תושב הכפר). הרכב חוזר.

הישאם – ראש הכפר – מסביר: יש כל יום חוקים חדשים. מחליפים את רשימת מספרי הרכבים המורשים להעביר סחורות מסויימות. זה יוצר בלבול ומקשה עוד יותר על המצור.

נכנסנו לכפר. ראינו את השטח שרק לפני כמה ימים ישבנו בו בצל עצי הזית, והנה היום הוא "מגולח". הגדר נבנית במרץ. מפרידה בין ראס-אטירה לבין אדמותיה שלצד ההתנחלות אלפי מנשה. אין גישה לבעלי האדמות אל אדמותיהם שהיו זה עתה ליד בתיהם, אלא דרך שער הרחוק כמה קילומטרים מהמקום. גם הדרך החקלאית שהייתה לצד השטחים החקלאיים התקלקלה לחלוטין.  הייאוש על פני הישאם מתבטא בחיוך חסר אונים.

15.40 מעבר אליהו. 3 טורי מכוניות (כ 25)  ביציאה מהגדה לכיוון ישראל.

15.45 מחסום קלקיליה. המחסום ריק. אין חיילים.

16.15 מעבר התאנים בג'בארה. החיילים – מילואים – אין להם מושג על הנוהלים. מבקשים מאיתנו תעודות זהות, ואומרים שיחזירו לנו אותן כשנחזור. אנחנו מוסרות את התעודות ומחכות לפתיחת השער. בינתיים מתקשרות למטה החטיבה. לא עונים. 16.35 מחזירים לנו את התעודות, אבל אין אישור לתת לנו לעבור.

אנו מתקשרות שוב, אך הפעם לגדוד, ומסבירות שיש לנו אישור קבוע מהמח"ט.  האישור מתמהמה, ואנחנו עוזבות את המקום.  (כשנחזור מענבתא  ב 17.00 האישור יגיע… וניכנס).

16.50 ענבתא. הכביש חדש, רחב ונקי. עקירות עצי הזית – אין להן זכר. התנועה זורמת ללא בדיקה. החיילים – מילואים – מסבירים פנים. לשאלתנו האם בודקים, הם עונים : אחד למאה בערך. הם מעריכים את עבודתנו, ורוצים לחזור הבייתה. לשמחתם זה יקרה מחר!

17.00 שער התאנים. החייל מקבל את פנינו בחיוך נבוך: האישור זה עתה התקבל. הוא אומר: "אתן חברה טובים, טוב שאתן באות הנה. כל הכבוד לכן". ופותח לנו את השער.

17.10 שער 753 ("הילדים"). חייל מילואים מקבל את פנינו בחיוך ומסביר: בודקים את היוצאים לעבודה בבוקר מג'בארה , ובערב – את אותם אנשים כשהם חוזרים הבייתה.  חוץ מזה בערב חוזרים הרבה שב"חים, שיצאו בבוקר מסביבות ירושלים, ובערב חוזרים מכאן.  לא מעכבים אותם, ומאפשרים להם לעבור ללא בעיות.

17.30 מחסום אייל.

בכניסה למחסום גדר חדשה לגמרי לאורך מסלול של כניסת הולכי רגל למחסום, ושער גדול לכלי רכב פתוח, שניתן לסגירה בקלות.

קבוצות קבוצות של אנשים מגיעים וממהרים למחסום. התנועה זורמת, ואין עיכובים.

ביציאה מהמחסום לכיוון הגדה – מחכות מוניות. יש שם גם דוכן עם פרות ופיתות.

בכניסה למחסום (מהצד של ישראל) כ 10 טרנזיטים כבר עומדים מוכנים להסעה מחר בבוקר.

17.45 . אנו עוזבות את המקום.