חזרה לדף חיפוש דוחות

אימתין, חבלה, עזון

מקום או מחסום: אימתין / פרעתא חבלה עזון*
צופות ומדווחות: שרה ח. שרהלה א. דפנה א. נורית פ. (מדווחת) ברכב נדים
28/05/2014
| בוקר

9:00 –יציאה מראש העין

9:30 – עזון. שרה מנחה יוגה. משתתפות כ 10 נשים.למרות קשיי ההסתגלות לפעילות זו, הן מתמידות ומעוניינות להמשיך. אחרות התישבו בחדר הסמוך עם עבודות חריזה שהביאו מהבית, חורזות להנאתן ומשוחחות.

עם סיום השעה, שרה נוסעת עם נדים לאימתין. דפנה ושרהלה מעבירות לקבוצה של נשים שיעור עברית. כרטיסים צבעוניים עם ציורים אטרקטיביים  משמשים כעזר ללימוד. הנושא: פירות וירקות. נשים אחרות שאינן מעוניינות בלימוד השפה, ממשיכות בחריזה. הן התרשמו מעבודותיה של רותי בביקורים קודמים ומבקשות הדרכה בקרושה. דפנה ושרהלה מחליטות להרתם למשימה, ללמוד עצמאית ובעזרתה של רותי את המיומנות ואז ללמד את הנשים. יש התלהבות לרעיון.

 

10:00 אימתין – 7 נשים כבר מחכות עוד כ 5 מגיעות מאוחר יותר. יש קרבת משפחה בין חלק מהנשים. אם ושתי בנותיה הצעירות. אחת מהן לומדת באוניברסיטה הפתוחה בשכם השנייה בת 12, הצטרפה לשיעור ביומה החופשי מבית הספר. תלמידה אחרת באה לראשונה בליווי אימה. אביה עובד בישראל ומלמד אותן ביטויים בעברית. כנראה שהוא מעודד אותן בכך ללמוד את השפה. לאחר כשעה וחצי מגיעה שרה. אני מזמינה את נדים לעלות. הפעם לא יהיה שיעור יוגה.

אנחנו צריכים להקדים לחזור לעזון. שרה מנסה לתאם  עם הנשים יום אחר לפעילות. אנחנו שומעים שיש נשים נוספות מהכפר שמעוניינות להצטרף לקבוצה שלה.

 

12:30 – שער חבלה. אנחנו מגיעים לפני הפתיחה. שקט. טרקטור אחד עם ציוד חונה ליד השער. בית המשאבה הסמוך לשער פתוח היום.  נדים מדבר עם שומר המקום. משאבת המים שהוחרמה על ידי צהל לא הוחזרה עדיין. הם מקבלים מים בזמנים  קצובים מחבלה. אינם מתלוננים על מחסור במים.  יש תקווה שהמשאבה תוחזר.  אחר הצהרים אמורה להיות פגישה בין הגורמים השונים, המת"ק הישראלי, הפלשתיני והתורמים האירופים של המשאבה..

 

12:45 – חזרה לראש העין  

 

  • אימתין / פרעתא

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      אימאתין/פרעתא 
      הוא כפר פלסטיני בשומרון, השוכן 19 ק"מ דרומית-מערבית לשכם ו-23 ק"מ מזרחית לעיר הנפה קלקיליה. בכפר חיים כ-799 תושבים, כולם בני ארבע משפחות מהכפר השכן, אימאתין. פרעתא מזוהה עם פרעתון המקראית ובסקר ארכיאולוגי נמצאו ממצאים ברצף מתקופת הברזל השנייה ועד התקופה העות'מאנית.

      לאחר הסכם אוסלו, השטח הבנוי של הכפר סווג כשטח B אך 80% מהקרקעות החקלאיות של הכפר סווגו כשטח C.

      ב-2002, הקימו מתנחלים את המאחז חוות גלעד, שלפי גרסתם נמצא על אדמות פרטיות, שנקנו על ידי משפחת זר, ולדברי הפלסטינים על אדמות פרטיות. המנהל האזרחי הוציא צווי הריסה לכל מבני המאחז והם הוכרזו כבלתי חוקיים, אך הצווים לא בוצעו. ממשלת ישראל, החליטה בהצבעה פה אחד ב-4 בפברואר 2018, להסדיר את המאחז, באמצעות הגדרתו כיישוב חדש או באמצעות הקמת יישוב חדש בסמוך לו.

      החל מ-2012 החליטה הרשות הפלסטינית להכליל את פרעתא, בתוך מועצת אימתין, הגדולה ממנה.  מידע נוסף: http://vprofile.arij.org/qalqiliya/pdfs/vprofile/immatin_vp_en.pdf

      מעודכן למאי 2021

  • חבלה

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מחסום חבלה (1393)

      מחסום חבלה (1393) הוקם על אדמות תושבי קלקיליה, על הדרך הקצרה שחיברה במשך מאות שנים בין קלקיליה לעיירה הסמוכה חבלה. מכשול ההפרדה חוצה דרך זו פעמיים וניתק את תושבי קלקיליה מאדמותיהם שבמרחב התפר (בין הגדר לקו הירוק). מתחת לכביש 55 יש מעבר שמחבר בין קלקיליה לחבלה. מכשול חקלאי זה משמש את החקלאים ובעלי המשתלות הפועלים לאורך כביש 55 מהקו הירוק ועל שני צידי דרך הכורכר המובילה למחסום. מחסום חקלאי זה משמש את תושבי ערב א-רמאדין א-ג'נובי (המנותקים מהגדה המערבית), שעוברים דרכו לגדה המערבית ובחזרה לבתיהם. שעות הפתיחה של מחסום חקלאי זה (3 פעמים ביום) ארוכות מהרגיל, כשעה (לאחרונה קוצרו ל-45 דקות), ומתואמות עם שעות ההסעה של ילדי א-רמאדין הלומדים בגדה המערבית הכבושה.
      מחסום חבלה: מערכת שערים
      Ronit Dahan-Ramati
      Apr-25-2025
      מחסום חבלה: מערכת שערים
  • עזון*

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • עזון

      עיירה פלסטינית בשטח B על כביש 5 בין שכם לקלקיליה, מזרחית לנבי אליאס. רשאים לבנות ולשפר תשתיות. גדר ההפרדה הפקיעה אדמות של תושבי הכפר. בשנת 2018 הופקעו כרמי זיתים של אחד התושבים לשם סלילת כביש עוקף נבי אליאס. האוכלוסייה מונה 13,000 נפשות, מצב כלכלי ירוד. רמת תשתיות עלובה. עזובה והזנחה בכל תחום. בינתיים העירייה השלימה סלילת כביש פנימי לרווחת התושבים. בשל הסמיכות להתנחלות קרני שומרון על שלוחותיה, העיירה סובלת מנוכחות מוגברת של הצבא, בעיקר בלילות: נכנסים לבתים, עוצרים חשודים. הופכים את הבית ולפעמים גם מחריבים אותו, כמו במקומות רבים בגדה. לעיתים סוגרים את המחסום בכניסה לכפר, אין אפשרות לצאת ולהיכנס. מעודכן לפברואר 2019.
לתרומה