אימתין, חווארה, עזון
9.45 – תכננו לנסוע לאימתין ולהיפגש עם רכזת המועדון ואולי עם נשים נוספות. בבוקר התקשרה פ. לנדים וביקשה להודיע שלא כדאי שנבוא. היא תירצה את זה בכך שהנשים לא רוצות/יכולות להגיע. חבל.
בכניסה לעזון חונה ג'יפ צבאי בדלתות פתוחות. הכניסה לעיירה אינה חסומה, אבל האח הגדול בהיכון.
עד קדום הדרך שקטה. לא נראית תנועה צבאית יוצאת דופן. מפעם לפעם עובר רכב אחד. בכל תחנות האוטובוס והטרמפיאדות מוצבים 2 חיילים חמושים מאוד.
10.00 – בקדום אנחנו מתארחים אצל ידידנו ס. הוא מספר שההפגנה האחרונה ביום ששי הייתה שקטה. זאת אומרת שהצבא רק ירה רימוני גז וגם המטיר מים בואשים על האנשים.
זאת נחשבת הפגנה שקטה? כן, אומר ס. לפני שלושה שבועות ירו החיילים בחמישה צעירים ופצעו ארבעה מהם ברגליים ואחד ביד. הפצועים אושפזו וקיבלו טיפול, ובשבוע שלאחר מכן השתתפו בהפגנה. הם הלכו בשורה חזיתית בראש המפגינים. בכל ההפגנות משתתפים גם ישראלים, גם בזמן צוק איתן.
הבאנו אתנו צעצועים ובגדים לבקשת המשפחה שגרה בבית הקיצוני, זה שסופג את רוב הגז. אבל ס. אומר שהם אינם רוצים עכשיו כל קשר לישראלים, ולא ברור לו בדיוק למה. לשאלתנו, ס. אומר שלדעתו, אילו הייתה עכשיו הצבעה חופשית בגדה, הרוב היה בוחר בחמאס לשלטון. אנחנו גולשים לשיחה על המצב בעזה, ועל הסיכויים לאיזה שהוא הסכם שלום בין ישראל לבין החמאס. יש בינינו סוג של הסכמה עצובה ,שלא נראית אפשרות כזאת באופק.
11.30 ממשיכים לחווארה. הדרכים ריקות. מחסום חווארה פתוח והתנועה זורמת.
בחווארה תנועת הקונים דלילה. אחד מבעלי הפלפל מתלונן על כך שהפרנסה על הפנים. הוא שואל אותנו מה אנחנו חושבות על המצב, מיקי עונה לו בערבית שאנחנו מתנגדות למלחמה, וחושבות שישראל צריכה לדבר ולהסיר את המצור. משום מה הוא לא הגיב, ולא התעקשנו. הבחור נראה די עצוב.
בעל הבית של הכנאפה אינו נמצא בחנות, דווקא אתו קיווינו לשוחח.
בצומת תפוח שני מג"בניקים בודקים רכב פלשתיני, שאר הרכבים עוברים ללא בדיקה. נדים אומר שאחרי שיסיימו אתו, יעצרו את הבא אחריו. פרה פרה..
חוזרים דרך מחסום שומרון. המתנחלת המוצבת שם מבקשת לפתוח את תא המטען, אבל לא עושה בעיות.
בסך הכל האווירה בגדה די רגועה. לדברי נדים גם המתנחלים לא מציקים עכשיו לכפריים, כי אינם רוצים "למשוך אש".
13.30 – חזרנו הביתה.
אימתין / פרעתא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
אימאתין/פרעתא
הוא כפר פלסטיני בשומרון, השוכן 19 ק"מ דרומית-מערבית לשכם ו-23 ק"מ מזרחית לעיר הנפה קלקיליה. בכפר חיים כ-799 תושבים, כולם בני ארבע משפחות מהכפר השכן, אימאתין. פרעתא מזוהה עם פרעתון המקראית ובסקר ארכיאולוגי נמצאו ממצאים ברצף מתקופת הברזל השנייה ועד התקופה העות'מאנית.לאחר הסכם אוסלו, השטח הבנוי של הכפר סווג כשטח B אך 80% מהקרקעות החקלאיות של הכפר סווגו כשטח C.
ב-2002, הקימו מתנחלים את המאחז חוות גלעד, שלפי גרסתם נמצא על אדמות פרטיות, שנקנו על ידי משפחת זר, ולדברי הפלסטינים על אדמות פרטיות. המנהל האזרחי הוציא צווי הריסה לכל מבני המאחז והם הוכרזו כבלתי חוקיים, אך הצווים לא בוצעו. ממשלת ישראל, החליטה בהצבעה פה אחד ב-4 בפברואר 2018, להסדיר את המאחז, באמצעות הגדרתו כיישוב חדש או באמצעות הקמת יישוב חדש בסמוך לו.
החל מ-2012 החליטה הרשות הפלסטינית להכליל את פרעתא, בתוך מועצת אימתין, הגדולה ממנה. מידע נוסף: http://vprofile.arij.org/qalqiliya/pdfs/vprofile/immatin_vp_en.pdf
מעודכן למאי 2021
-
חווארה העיר והמחסום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית.
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים.לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים
העיירה חווארה שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה. בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.
מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.
ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.
חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת. בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים.
ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד. כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.
(עדכון נובמבר 2023)
Shoshi AnbarMay-18-2025חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
-
עזון*
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
עזון
עיירה פלסטינית בשטח B על כביש 5 בין שכם לקלקיליה, מזרחית לנבי אליאס. רשאים לבנות ולשפר תשתיות. גדר ההפרדה הפקיעה אדמות של תושבי הכפר. בשנת 2018 הופקעו כרמי זיתים של אחד התושבים לשם סלילת כביש עוקף נבי אליאס. האוכלוסייה מונה 13,000 נפשות, מצב כלכלי ירוד. רמת תשתיות עלובה. עזובה והזנחה בכל תחום. בינתיים העירייה השלימה סלילת כביש פנימי לרווחת התושבים. בשל הסמיכות להתנחלות קרני שומרון על שלוחותיה, העיירה סובלת מנוכחות מוגברת של הצבא, בעיקר בלילות: נכנסים לבתים, עוצרים חשודים. הופכים את הבית ולפעמים גם מחריבים אותו, כמו במקומות רבים בגדה. לעיתים סוגרים את המחסום בכניסה לכפר, אין אפשרות לצאת ולהיכנס. מעודכן לפברואר 2019.
-