גּוּשׁ עֶצְיוֹן הוא אזור שבו קבוצת יישובים יהודיים מדרום לירושלים. ממוקם בין בית לחם לחברון. ניסיונות ההתיישבות היהודית באזור החלו ב-1927. ארבעה קיבוצים שהוקמו בגוש בשנים 1943–1947 נחרבו במהלך הקרב על גוש עציון במלחמת העצמאות. לאחר מלחמת ששת הימים חודשה ההתיישבות היהודית בגוש עציון, מאז הוקמו עוד 14 יישובים ו-10 מאחזים. על פי מפת המינהל האזרחי, גוש עציון כיום גדול פי 7 משטחו ההיסטורי, ואדמות היהודים שנרכשו מלפני הפינוי ב-1948 מהוות פחות מ-15% משטח גוש ההתנחלויות הגדול של מועצת גוש עציון היום, שישראל דורשת לספח בהסכם הקבע עם הפלסטינים.

 

מחסום למעבר כלי רכב, המוצב על הקו הירוק, בפארק לאומי נחל רפאים. מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. מעבר פלסטינים אסור, למעט תושבי מזרח ירושלים. לאחרונה החלה העתקת המחסום  ממיקומו הנוכחי בואכה הכפר וואלג'ה (שלידו הוקמה ההתנחלות הר גילה), כך שדרכם של תושביו למעין עין חניה, ששימש במשך דורות את הכפר, תיחסם באופן קבוע וכך גם הגישה היחידה ל-1,200 הדונם של אדמותיהם החקלאיות הסובבות אותו. מתנדבות מחסום ווטש מקבוצת ירושלים ועוד מלוות את תושבי הכפר שנים רבות, מדווחות על ההגבלות שהוטלו עליהם ומסייעות להם.

חלק מהכפר נמצא בשטח המוניציפלי של ירושלים ששורטט אחרי 1967. ב-2009 הוקף הכפר במכשול הפרדה (חומה ברובו) ודווקא מאז התרבו ההריסות של בתים בחלק הירושלמי בשל היעדר אישורי בנייה (אך העובדה היא שמעולם לא הוכנה לכפר תוכנית מיתאר, ולכן בלתי אפשרי לקבל אישור לבנייה כלשהי). ב-2018 הוגשה עתירה לביטול פעולות ההריסה, והוסכם שהכפר - בעזרת ארגון "במקום" ו"עיר עמים" - יכין תכנית מיתאר לאזור הירושלמי, וזו תוגש לוועדה לתכנון ובנייה לאישור, ובינתיים יוקפאו ההריסות.

למרות שתהליך הכנת התוכנית שהוגשה בעיצומו,  והדיון הסופי בתוכנית המיתאר שהוכנה אמור להתקיים באוקטובר 2023, אישר בית המשפט באוגוסט 2023 להרוס מיידית 6 בתים. כעת מתנהלות פעולות מחאה של התושבים וארגונים שונים, כולל מחסום ווטש, במטרה לבטל את רוע הגזירה. 

מעודכן לאוגוסט 2023

העיירה אל ח'דר נמצאת ממזרח לכביש 60  (כביש המנהרות) המוביל מירושלים לחברון. בעיירה שוכן מנזר סנט ג'ורג'. השם "אלח'דר" הוא כינויו בערבית של גאורגיוס הקדוש, אשר חי במאה השלישית לספירה. על פי המסורת, הסתתר גאורגיוס מפני הרומאים במערה אשר נמצאת עד היום בתחומי המנזר.

אל ח'דר המערבית היא בעיקרה אדמות חקלאיות שהופקעו לבניית התנחלויות גוש עציון. אדמות העיירה השתרעו בעבר על פני כ-22,000 דונם. כמה אלפים מהן הוכרזו כאדמות מדינה בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20, ועליהן נבנו ההתנחלויות אפרת, נווה דניאל ואלעזר. לעיירה נותרו כ-8,000 דונם. בשנת 2006, נבנה קטע של גדר ההפרדה באורך של 3.5 קילומטר ממערב לאל-ח'דר. הגדר הותירה בצידה ה"פלסטיני" רק 2,600 דונם מאדמות אל-ח'דר ורוב אדמותיה החקלאיות של העיירה נותרו מעברה השני של הגדר והגישה אליהן מוגבלת. מחסום אל ח'דר שימש מעבר מבית לחם מערבה, לכביש 60. במקום התפתח שוק קטן. משני עברי החסימה היו  תחנות מוניות. חברות מחסום ווטש דיווחו מן המעבר פעמים רבות. המחסום הוסר, וכיום יש מחסום קבוע בכניסה למנהרות של כביש 60 החדש. עם  סלילת הכביש הוגבלה הנגישות של החקלאים לאדמותיהם באל ח'דר המערבית, אך נשארו שתי נקודות בהן יכלו לעלות על כביש 60 הישן ועל שבילים המתפתלים מהם. היום דרך אחת חסומה במעקה הכביש ובבולדרים והשנייה במחסום שער.הדרך היחידה לעלות לשטח היא ברגל או עם חמורים. את המכוניות יש להחנות או לחכות להסעה בצד השני של הכביש. כך מדי בוקר וערב. גם ילדים החיים באזור זה נאלצים לרדת במורד שביל עיזים לכביש הסואן, לחצותו ושם לעלות על ההסעה לבית ספר. חברותינו מדווחות מן האזור כולו.  

 

מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל"

המחסום, ששמו הרשמי "מעבר רחל", ממוקם בצמוד לחומת ההפרדה ("עוטף ירושלים") בכניסה הצפונית לבית לחם, ומנתק את כל הגדה המערבית ממזרח ירושלים, עם כל ההשלכות הקשות  על שירותי הבריאות, המסחר, החינוך, העבודה ומרקם החיים.

המחסום מאויש על ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות. זהו מחסום תשתיות נרחב המיועד לשמש מסוף גבול, והוא פתוח 24 שעות ביממה לתיירים זרים. בעלי דרכונים ישראלים אינם מורשים לעבור לבית לחם, ותושבים פלסטינים אינם מורשים להיכנס לירושלים, למעט תושבי מזרח ירושלים ופלסטינים בעלי היתרי כניסה לישראל. אוטובוסים ישראלים מורשים לנסוע לבית לחם רק דרך מחסום זה. 

באמצע 2019, לאחר שנים רבות של תנאי צפיפות קשים, תורים ארוכים מעלות השחר, ועיכובים גדולים בבדיקות ובמעבר, החלו לפעול בו עמדות זיהוי אלקטרוניות מתקדמות וכן תוספת שערי גישה - ותנאי המעבר השתפרו. מה שלא השתנה הוא "משטר ההיתרים" הקשוח, המונע מרוב תושבי הגדה מעבר לירושלים לתפילה בהר הבית, לביקורי משפחות, ללימודים, לטיפולים רפואיים בבתי החולים המרכזיים וכמובן לצורכי פרנסה.

בסמוך למחסום, במתחם בין קירות גבוהים למעבר נוסף, נמצא מבנה קבר רחל הציורי, המוסתר כעת בתוך מבנה בטון מבוצר. הוא מכיל מתחמי תפילה ולימוד ליהודים בלבד וכן מתחם מגורים.

מעודכן לנובמבר 2019