מחסום חבלה (1393)

מחסום חבלה (1393) הוקם על אדמות תושבי קלקיליה, על הדרך הקצרה שחיברה במשך מאות שנים בין קלקיליה לעיירה הסמוכה חבלה. מכשול ההפרדה חוצה דרך זו פעמיים וניתק את תושבי קלקיליה מאדמותיהם שבמרחב התפר (בין הגדר לקו הירוק). מתחת לכביש 55 יש מעבר שמחבר בין קלקיליה לחבלה. מכשול חקלאי זה משמש את החקלאים ובעלי המשתלות הפועלים לאורך כביש 55 מהקו הירוק ועל שני צידי דרך הכורכר המובילה למחסום. מחסום חקלאי זה משמש את תושבי ערב א-רמאדין א-ג'נובי (המנותקים מהגדה המערבית), שעוברים דרכו לגדה המערבית ובחזרה לבתיהם. שעות הפתיחה של מחסום חקלאי זה (3 פעמים ביום) ארוכות מהרגיל, כשעה (לאחרונה קוצרו ל-45 דקות), ומתואמות עם שעות ההסעה של ילדי א-רמאדין הלומדים בגדה המערבית הכבושה.

 

מחסום אליהו, המכונה גם "מעבר הפירות", הוא אחד המחסומים העיקריים בין ישראל לגדה.
הוא ממוקם על כביש 55 בין אלפי מנשה לבין הפנייה לקלקיליה ולצופים, יותר מ-4 ק"מ ממזרח לקו הירוק, בגדר ההפרדה, המנתקת את קלקיליה מאדמותיה שמדרומה, ובכך, נשארת אלפי מנשה ממערב לגדר. התוואי של הגדר יצר מובלעת גדולה של שטח פלסטיני ממערב לגדר - מרחב התפר.  
המחסום הזה, קילומטרים ספורים מעבר לקו הירוק, מיועד "להתיישבות הישראלית באיו"ש ולאוכלוסיית מרחב התפר".
המחסום מנוהל על ידי חברה אזרחית. עוברים בו בעיקר רכבים ישראלים הנבדקים ביציאה לישראל, רכבים של ישראלים ערבים מעוכבים מדי פעם, ונבדקים ביסודיות במתקן מיוחד.
גם פלסטינים עם היתר מיוחד לאדמותיהם שבמרחב התפר מורשים לעבור בו, ברגל, ולעיתים ברכב.

 

המחסום לפלסטינים בלבד. הוא המחסום העיקרי למעבר פועלים מצפון הגדה. פועלים בעלי אישור כניסה לעבודה בישראל וגם לעוברים לצורכי מסחר, רפואה ולביקור אסירים. ניתן לעבור את המחסום אך ורק ברגל. 
המחסום ממוקם מצפון לכביש 557 ומדרום לטולכרם. מופעל בידי חברת אבטחה אזרחית, שעות הפתיחה: בין 4:00 ל-19:00 בימי חול.
ב-2007 כחברות מחסום ווטש התחלנו להגיע אליו לפני פתיחתו ב-4 בבוקר ולדווח על התנאים הקשים והתורים הארוכים והדחוקים של פועלים. הפועלים שעוברים ממשיכים את דרכם בהסעות לעבודה לרחבי ישראל.
בתקופה הראשונה לפעילותו עברו כ-3000 ואח"כ 5000 איש כל יום. 
בגלל מספר קטן של עמדות בדיקה ועיכובים שרירותיים לפרקי זמן ארוכים ב"חדרים" פועלים חששו לאחר להסעה. פועלים יוצאים מביתם ב-2:30 בלילה כדי להיות בין הראשונים.

היום עוברים 15,000, והמעבר מהיר יותר. עדיין פועלים יוצאים מבתיהם מוקדם מאד כדי להספיק להיות מעבר למחסום בשעה 7 בבוקר
במתחם צמוד קיים מסוף להעברת סחורות בהיקף מסחרי, בשיטת גב-אל-גב.

מחסום כתר ממערב לעיר שכם. פעל משנת 2001 ועד 2009 כאחד מארבעת המחסומים הקבועים הסוגרים על העיר - בית פוריכּ ועוורתא ממזרח וחווארה מדרום. מחסום להולכי רגל בלבד, בו נכחו חברות מ. וו. יום יום מספר שעות בבוקר  ואחה"צ כדי לתעד את אלפי הפלסטינים המחכים שעות בתורים ארוכים ללא מחסה בחום או בגשם, כדי לצאת מעיר המחוז לכל מקום אחר בגדה. ממרץ 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה, הוא בוטל, ללא זכר, ומבלי שנוצר שינוי לרעה במצב הביטחוני.

 

מחסום ג'וברה היה על כביש 557, מדרום לטולכרם, בצד "מעבר התאנים", הנמצא בתוך שטחי הרשות הפלסטינית (ק"מ אחדים ממזרח לקו הירוק), ומשמש מחסום כניסה מהשטחים לישראל.

המחסום אל הכפר ג'ובארה שהיה עד 2013 במרחב התפר, חסום ומוקף גדר, היה מיועד למעברם של בני המשפחה של הבית הסמוך למחסום,  וגם למעברן של חברות מחסום ווטש (באישור מיוחד בלבד), בדרכן למחסום 753 הוא "מחסום הילדים" הנמצא בקצה השני של הכפר.  

החיילים המפקחים על "מעבר התאנים" פיקחו גם על המעבר במחסום זה, במשמרות שלנו חכינו לעתים זמן רב עד אשר נמצא המפתח ונפתח השער.  המחסום בוטל והפך חלק מגדר ההפרדה שהועברה מערבה בעקבות בג"ץ . 

 

 

נמצא מערבית לשכם ודרומית להתנחלות שבי שומרון, כקילומטר אחד מהכפר דיר שאראף. המחסום הופעל בתחילת מרץ 2009 לאחר שמחסום בית איבא נסגר. המעבר במחסום מותר לפלסטינים, אך לא לישראלים. בניגוד למחסומים המובילים לקלקיליה ולטולכרם, המעבר לפלסטינים ישראלים מותר רק בשבת.

 

מחסום שבי שומרון
נמצא על כביש 60 (הכביש הראשי לצפון הגדה) וממול להתנחלות.
המחסום אסור למעבר פלסטינים מאז ההתנתקות מחבל עזה ומצפון השומרון.

 

המחסום נמצא מדרום לכפר ענבתא, בצומת של כביש 60 (המוביל לשכם בכניסה לשטח A), עם כביש (57, 557 , 5576) הפונה מערבה לכיוון ההתנחלות עינב ומחסום היציאה מהגדה – תאנים.
עד 2010 נהגנו לצפות בצומת ולדווח על הטורים הארוכים שנוצרו בגלל בדיקה אטית של הרכבים בשני הכיוונים.