בעקבות טלפון שקבלנו ממתנדבת בקבוצה האקומנית שספרה על צווי הפסקת בניה ועקירת עצי זית בשופא, החלטנו לצאת לכפר ולשמוע מתושביו את העובדות. לא ניתן היה לפגוש ביום המשמרת את ראש הכפר או מישהו משופא תחתית, שם קיבלו תושבים את הצווים. קבענו פגישה עם ס. וג'. בעלה, שניהם דוברי אנגלית רהוטה, בשופא עלית. התנהלה שיחה מרתקת והבטחנו לשוב ולהיפגש.

16:00   מסוף מטענים – ארתאח/שער אפרים.  האורחת שלנו יורדת לצלם ומיד מגיעים אנשי אבטחה  ומבקשים לראות את התמונות. ר.ת. ראש המשמרת מורה לה למחוק תמונות שבמצלמה. זהו שטח צבאי ומותר לצלם רק בתאום מראש. מה כבר יכול להיות סודי בשטח שפלסטינים רשאים להיות בו??

16:10   ארתאח/שער אפרים.תנועה ערה של פלסטינים השבים מיום עבודה בישראל. אחד מהם קורא לעברינו: "תבואו בבוקר"  "קשה בבוקר".

16:35פונות שמאלה בצומת לכיוון שבי שומרון ומגיעות למעבר כפריאת/תאנים  רכבים בודדים עוברים ללא עיכובים.

16:50   ממשיכות לכפר שופא. אין שלט המורה על כניסה לכפר. הדרכים משובשות בכל הכיוונים, המכונית מקרטעת במעלה ההר. אנו נעזרות בבחור צעיר רכוב על קטנוע  שנחלץ לעזרתנו והביא אותנו לביתם של ס. וג'. חם מאוד בסלון ביתם. אין מאוורר והחלונות סגורים.

ג'. מורה לאנגלית ומנהל בית ספר בכפר סור. בשל המחסום עליו לנסוע לעבודה כ-40 דקות לכל כיוון. זה מאוד מקשה על אנשי הכפר ובנוסף מייקר את הנסיעה. דרכים איכותיות ללא מחסומים חשובות בעיניו יותר מחשמל ומים (רק בשנה שעברה חובר הכפר לרשת החשמל בסיועה של צביה). כל אחד מילדיו משלם 20 ₪ דמי נסיעה ביום לבית הספר וחזרה וההוצאה מכבידה על המשפחה כלכלית. ס. מספרת שהיא נאלצת פעמים רבות ללכת ברגל לקניות וביקורים. ג'. מספר שהוא נעזר בחמור כשאינו יכול לעבור במכוניתו…וס. מראה לנו תמונה שלו רוכב על חמור ומחזיק מחשב בידיו.

בשופא  כ-2000 תושבים. לדברי ג'. הכפר חולק לשופא עליונה ולשופא התחתונה על ידי מחסום שהוצב, כנראה להבטחת ביטחון המתנחלים באבני חפץ, לפני כ-10 שנים (אחרי האינתיפאדה השנייה) (המצב הגיאוגרפי לא לגמרי ברור לנו ולא היה זמן לבדוק). יש בכפר בי"ס עממי. תלמידי תיכון לומדים בטול כארם או בכדורי – בי"ס מקצועי. סטודנטים לומדים בביר זית או באל נג'אח.

רק השטח הבנוי של הכפר נחשב לשטח B, רוב אדמות הכפר נמצאות בשטח Cכמו גם חלקי המגרש שבין המבנים, לכן בניית בתים או חפירת בארות מים אסורה. היום שופא העליונה מקבלת מים מבאר הנמצאת בשופא התחתונה. ההבחנה בין שטח CלשטחB  אינה ברורה למרבית האנשים. אפילו בתוך טול כארם  יש שטחים שהכריזו עליהם כשטח C.

באופן כללי החיים קשים. למרות שעם חשמל קל יותר, עדיין דרכי הגישה לכפר ובתוך הכפר מאוד משובשות, שרותי הבריאות אינם מספקים למרות שהם ניתנים בבניין מפואר. יש קליניקה אבל אחות מגיעה רק פעמיים בשבוע. כשיש להם בעיה רצינית הם נאלצים ללכת לרופא פרטי או לבית חולים פרטי בטולכרם.

לדבריו הפלסטינים עדיין לא איבדו תקווה, בזכות האמונה שלהם שזהו רצון האל. הם אנשים מסתגלים. אם אין רכב רוכבים על חמור… על המנהיגים הם אינם סומכים כיון שהם אומרים דברים שונים לפלסטינים, לישראלים ולאמריקאים. באוזני כל אחד הם משמיעים את מה שהוא רוצה לשמוע.   הם מרגישים שהם הולכים לאיבוד.

לדעתו הפיתרון היחיד היא מדינה אחת לשני העמים. רק כך ימנעו סכסוכים ומלחמות. הוא מאמין שבמשך השנים ערבים ויהודים יתקרבו זה לזה וילמדו לחיות יחד.

יש רצון  ועניין של המארחים והאורחות להמשיך בשיחה אבל אנחנו נאלצות לזוז. מבטיחות לשוב ולהיפגש עם הזוג המעניין הזה, ובעיקר עם ס.  שהפעם השאירה את הבמה לבעלה.

18:30   מחסום ענבתא– התנועה זורמת ואנו ממשיכות לצומת ג'ית ומשם לכביש 55.

19:00   דרך אל פונדוק ונבי אליאס מגיעות למעבר אליהו בו עוברות ללא תחקיר אנשי המשטרה.