איום ההתנחלויות, מעלה לבונה, עלי ורחלים, השוכנות על הרכסים מסביב לכפר מוחשי מאוד. ביוב ממשיך לזרום מרחלים לאדמות א-סאוויה. התקנת מערכת ביוב מודרנית בכפר היא חלום רחוק. לכן אולי מגלים בכפר עניין בהצעות חליפיות.

יצאנו מראש העין לא-סאוויה בשעה 9.30. בכיכר הכניסה לכפר ישנם רחיים ענקיות עתיקות.  הם היו שם גם בביקורנו הקודם אך אז היינו מודעות פחות לשימוש בכלי העבודה הקדומים.
מזכיר הכפר קיבל את פנינו לאחר שתאמנו יום קודם. בעיית מים לא קיימת עכשיו בחורף. הנזילה בשיבר עליה דיווח בביקורנו ביולי 2016 תוקנה לאחר חודש ע”י חברת מקורות. לא היו שריפות עצים נוספות ממה שדווח אז. הביוב עדיין זורם מהתנחלות רחלים לאדמות הכפר. שאלנו אם נוכל לראות היכן זורם הביוב. נענינו כי אפשר להגיע לאדמות רק בחריש. ב-23 הם אמורים היו להיכנס לחרישה אך המינהל האזרחי דחה משום מה את החריש ולא נתן מועד חדש.
העלינו את הרעיון לשימוש בבתי שימוש יבשים כל מנת לחסוך בתשלומים לשאיבת בורות הספיגה ולהגן על הסביבה. פעם ראשונה ראינו שיש עניין בהצעה כשהתבקשנו לשלוח באי מייל חומר על הנושא, באנגלית. דיברנו גם על ה”קומפוסטר” הכל יכול, המסוגל לקלוט אשפה אורגנית ביתית ולהפיק גז ביתי ודשן. גם עליו התבקשנו לשלוח חומר.
שאלנו אם יש להם עניין לקבל את הדיווחים שלנו לאחר הביקורים, המועלים לאתר. כן, באנגלית.
בדרך חזרה מוסטפה נזכר שקרא בפייסבוק בערבית על אנשים בשכם שהצליחו להתקין את הקומפוסטר בעצמם ואף השאירו הוראות התקנה. הוא לא שמר את האייטם. ביקשנו שינסה לשחזר וישלח לנו כדי שנקשר את היצרנים עם אנשי א-סאוויה המתעניינים.
את ר. פגשנו בכניסה לקראוות בני חסן. על הפקעת הטרקטור של ר. ופסק הדין המורה להחזיר לו את הערבות ששילם, אם לא יוגש כתב אישום תוך 6 חודשים, דיווחה אירית. מטרת הפגישה, להתלוות אליו למשטרת אריאל כדי לברר איך הוא יכול לקבל חזרה את הכסף. ר. חשב שעדיף לגשת לבנק הדואר בברקן שם שילם את הכסף ולברר איתם מה עושים. הסכמנו. עד שהיגענו לברקן  הבנו שאין בזה תועלת והחלטנו לנסות להתייעץ עם ארגונים העוסקים בזאת קודם לכן, יש דין והמוקד להגנת הפרט.
הביקור היה קצר הפעם היגענו לראש העין בשעה 12.10.