א-ראם, קלנדיה
אר-רם קלנדיה,יום ד’ אחה”צ, 5.10.05 נוכחות: תמי ב., נגה ואלי ל.-ק. (מדווחת)14:40 – 18:20 14:40 – אר-ראם:המסלול לכיוון צפון הוצר ע”י הצבא. חייל עומד ליד ההצרה אולם לא נראה כי הוא בודק מכוניות.במחסום תנועה ערה של עוברים ושבים, ככל הנראה לרגל הרמדאן. נהג מכונית הנוסע דרומה מספר על פקק ממושך.15:00 – מן הבוטקה שלצד המחסום מובל אדם אזוק לתוך ג’יפ של מג”ב. האיש בעל ת.ז כחולה (אזרח ישראלי), נלקח לעטרות לחקירה. הסיבה, אם בכלל היתה כזו, לא נמסרה לנו. חייל נוהג את רכבו של האיש לעטרות. בחור נוסף בעל ת.ז ירוקה (פלסטיני) מוחתם על טופס (כנראה טופס שב”ח). 15:10 – בית הקפה של איברהים (אזור חניית המוניות המובילות לקלנדיה):איברהים מספר שנאלץ לסגור את בית הקפה. החומה והמחסום המיתו את האזור. אין לקוחות ואין עסקים.15:25 – קלנדיה:המחסום החדש בשלבי בנייה האחרונים. סיור של קצינים במקום. ניגש אלינו רס”ן שאדי ממת”ק עוטף. מדבר על פתיחת המחסום החדש ב-1.11.05.הוא עצמו ישמש כמפקד נציגות אר-ראם במחסום. תחת אחריותו אזורים רבים בהם: ביר-נבאללה, בית-חנינא, ענתא ואר-ראם.אנחנו מבקשות להסיר את גדר התיל שהצבא מתח לאורך השביל המוביל למחסום. הגדר פוצעת אנשים, נתפסת בבגדיהם ומסוכנת, אנחנו מסבירות. אנחנו נענות ש”הגדר מגינה על האנשים מאתר הבנייה הסמוך,” וש”בכל מקום בו יש אתר בנייה מקיפים אותו בגדר”. אנחנו משיבות שלא בגדר דוקרנית דוגמת זו שהציבו אולם הויכוח עצמו סר טעם שכן סיבת הימצאותה של הגדר היא הברחת הרוכלים מהמקום ולא כל תירוץ אחר. לאורך המשמרת אנחנו רואות אנשים מתלוננים (במקרה הטוב) או כמעט-משתפדים (במקרה הרע). 2 גברים ממתינים לצד המחסום. כח של מג”ב לקח להם את תעודות הזהות (עבירה על חוקי הצבא עצמו…) בבית-חנינא בשעה 12:30. הם ניגשו למחסום אר-ראם כדי לקבל את ת.ז בחזרה אולם שם נאמר להם כי התעודות בקלנדיה. בקלנדיה אף אחד לא יודע דבר על התעודות .אנחנו מנדנדות לקצינים במחסום, שמעירים פקידה מנומנמת בחמ”ל, שממלמלת דבר-מה על “אירוע” של מג”ב. סדרת טלפונים לנציגת תלונות מג”ב ולמת”ק לא מועילה. בשעה 16:20 אנחנו מתקשרות לדוברת צה”ל בחטיבה, שכלל לא שמעה על האירוע והיא מאתרת את תעודות הזהות. הן היו באר-ראם. הגברים חוזרים כלעומת שבאו. אנחנו מקוות שהצליחו להשיג את ת.ז בחזרה לפני שבירת הצום.17:05 – שני בחורים נקראים בחזרה לתוך המחסום: “בוא, בוא!” “מה עשית?” “זרקת אבנים?” זרקת אבנים או לא?” “חבר שלך זרק?” “דימיינו שזרקתם אבנים?” “תבדוק לו בכיסים!”. ת.ז נלקחות מהם והם מוכנסים לתוך הבוטקה האחורית במחסום. אנחנו מבקשות את שמותיהם ממפקד המחסום אולם נענות בסירוב. כעבור כ-20 דקות מגיע אביו של אחד הבחורים שנלקחו. אנחנו נותנות לו כרטיס של המוקד להגנת הפרט. האב מספר שבנו עובד כבר 5 שנים במלון בירושלים ואין סיכוי שזרק אבנים. אנחנו מנסות לעקוב אחר המתרחש ממקום הימצאנו – סמוך לגדר המחסום. בשלב מסויים מוכנס בחור שלישי לתוך הבוטקה. בשעה 18:20 מפקד המחסום נותן לנו להעביר מעט לחם לשלושת הבחורים. אנחנו עוזבות את המחסום.
א-ראם; מחסום ועיירה (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום א-ראם נמצא כשני ק"מ מדרום למחסום קלנדיה וכ-300 מ' מצפון לצומת נווה יעקב, בפאתי שכונת דאחית אל בריד. המחסום הוקם בשנת 1991 כמחסום כניסה לירושלים רבתי, נמצא בתוך שטח פלסטיני שסופח לירושלים ב-1967.בפברואר 2009 הושלמה הבנייה של חומת ההפרדה סביב העיירה אר-רם. העיירה הפכה להיות מובלעת פלסטינית (שטח B) שכונת דחית-אל בריד הצטרפה למובלעת, המחסום נסגר בחומה. החומה נבנתה על הכביש שהוביל לירושלים. מאז המצב בעיירה התדרדר.בתים נטושים וחצי גמורים, רוב בתי העסק נסגרו. הזנחה קשה בסביבות הגדר וברחובות. מי שיכול היה עזב. עודכן בינואר 2024
Anat TuegMay-21-2022חפירת הכביש השקוע לישראלים
-
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-28-2026קלנדיה. הגשר שמוביל מירושלים למחסום קלנדיה
-