לעומת מה שתיארה הבוקר עדנה ממחסום זעתרא – אצלנו "כיבוש גן עדן".

(שימו לב לקטע ב bold).

14.25 בשער התאנים 6 מכוניות עומדות בתור הכניסה לישראל. נבדקות בקפדנות, אך התנועה זורמת.

אנחנו פונות לחיילים שיפתחו לנו את השער לגבארה. והם טוענים שעליהם לקבל על כך אישור.

אנחנו מחכות כ 20 דקות. תמי מתקשרת לקשרים שלה בצבא, ואז סוף סוף פותחים.

14.50 מחסום א-ראס.

מזמן לא ראינו תור כזה של מכוניות במחסום הזה. 12 כלי רכב הבאים מטול כרם נבדקים אחד אחד.  בכניסה לטול כרם – 4 מכוניות. גם כאן הבדיקה קפדנית.

הכביש שביקשנו שיתקנו – לא תוקן.

15.00 אנו עוזבות ונכנסות אל הכפר ג'בארה. באמצע הכפר עוצר אותנו ילד כבן 12, וממש חוסם את הכביש בגופו כשידיו פרושות לפנים. אנו עוצרות כמובן. תמי פותחת את החלון.

תמי: "שלום, מה הענינים?".

הילד בטון תקיף: "הוויה!" (תעודת זהות!). תמי מוציאה בכבוד רב את תעודת הזהות ומראה לו.

הוא שואל: "קדש האדה"? (כמה זה עולה?). הוא היה מוכן לקנות את זה. כולנו חייכנו זה אל זה, ונפרדנו לשלום.  (משחק ילדים השאוב מהמציאות).

15.10 אנו מגיעות חזרה אל השער של גבארה, והפעם החיילים פותחים לנו מיד.

במעבר התאנים, בכניסה לישראל, מחכים כבר 30 כלי רכב, אבל התנועה זורמת.

אנו ממשיכות לענבתא.

15.20 ענבתא. החיילים במילואים. הכל שקט.

בכניסה אין מכוניות. ביציאה 4 מכוניות.

אנו עוזבות וממשיכות לבית איבא.