מזג האויר יבש וקר, עקבות הקרה והסערה של הימים האחרונים ניכרים במטעים
השרופים.

7.25
ג'וברה
שער הברזל נעול. נגשנו להודיע על בואנו, מפקד המעבר בא ופתח את השער . שאל
לאן פנינו.

7.30
א-ראס .
שני אוטובוסים של תלמידים [אחד לבנים ואחד לבנות] מחכים לפני השער. הנהגים
כעוסים, גם אנחנו.
בכוון ההפוך מכונית אחת שנהגה נבדק בידי שני החיילים המאיישים מחסום זה,
הברור הטלפוני ממושך.
אנו משתדלות למשוך תשומת ליבם לאוטובוסים ולילדים .
הם מתעלמים מאיתנו, אך בסופו של דבר מסמנים לאוטובוסים לעבור, בלי כל
בדיקה.
מכונית נוספת מגיעה ועוזבת לאחר בדיקת חטופה של תז.
הברור בעניינו של הנהג הראשון עדיין נמשך .
החיילים רגועים

7.45
ענבתא
בחור מספר לנו על אחיו, נהג מונית, שלפני שבועיים נלקחה ממנו כאן תעודת
הזהות.[ הגישו שמונה תעודות לבדיקה, קיבלו את ערמת התעודות חזרה ועזבו מבלי
לבדוק, מאוחר יותר התברר שתעודתו של הנהג חסרה.] מאז הוא יושב בבית ואינו
מעז לצאת. האח הצעיר בא למחסום זו הפעם השנייה לבקש את התעודה שנעלמה.
המפקד, יעיל ואדיב מחפש בין החפצים בעמדת הבידוק, מתקשר לחמ"ל ומעלה חרס
בידו.
הסיפור נשמע לנו מוזר, לוקחות פרטים ומעבירות למיקי להמשך טיפול, מבלי
לעורר ציפיות רבות – קשה להאמין שתמצא תעודה שאבדה לפני זמן כה רב ושלא
נעשה מאמץ מיידי להשיבה.
התנהגות המפקד נאותה, הוא אדיב ומנהל את מעבר המכוניות והולכי הרגל בשקט
וביעילות. מרבית היוצאים הם סטודנטים, האוירה שקטה, אין תור, המוניות
המחכות מעבר למחסום חונות ממש בקרבתו ולא כרגיל במרחק ניכר.