מחסום שקד
13:07- יום יפה. ממש בהגיענו נשלח טרנזיט חזרה לתוך הגדה ונהג הטרנזיט שלידנו אומר שזה מפני שלא מניחים לו להעביר מכונת כביסה.
ילדים חוזרים מביה"ס, חלק עוברים חופשי וחלק דרך הביתן עם מכונת הבידוק ולא ברור לנו למה. ילדה אחת צוהלת אומרת לנו שלום ושואלת לשמותינו והשאר מתגודדים סביבה ובמהרה הגוש כולו ממשיך בדרכו, וילדה קטנה אחרת מתעכבת לכוון את מטרייתה אל נטע באיום וירטואלי. מעניין איפה למדה לאיים כך…
נטע ניגשת לשאול את הקצין לגבי מעבר הילדים והוא מסביר שאין מי שיכוון אותם בצד הגדה של השער אז חלק עוברים דרך הביתן למרות שמבחינתו מתחת לגיל 12 אין צורך בבדיקה. נטע שואלת לגביי סטודנטיות שהיו עוברות פעם בלי בדיקה והקצין אומר שיש עכשיו התרעה על אשה מחבלת. בעניין מכונת הכביסה הוא מבטיח שלא יכול להיות שנשלח חזרה מישהו עם מכונה אחת. ההוראה היא להעביר מה שלתצרוכת ביתית ולחסום מה שלתצרוכת מסחרית והוא שלח חזרה רכב עם כמה ארגזים של ניירות להגשת שווארמה/פלאפל. הוא סיפר שהסכים להעביר גם רכב עם שתי מכונות כביסה ושהוא גם מעלים עין ממקרים שברור לו שאותו אדם עובר כמה פעמים עם סחורה דומה בכמויות קטנות, שברור שמיועדת למכירה.
13:38- האמר משורין יוצא מהגדה. סוג של יצור מפחיד… ילד שהעביר ארגז לפני רבע שעה בערך מגיע שוב עם שתי חבילות. הקצין מאלץ אותו להחזיר חבילה אחת עם נהג שנכנס לגדה, ומאפשר לו להעביר רק את השנייה למרחב התפר. המצבים המגוחכים שנוצרים כתוצאה מההגדר – "צריכה אישית" או "מסחרית", שנתונים לפרשנות האישית של מי שעומד במחסום. הקצין הבהיר לנו שיפה מצידו שהוא בכלל מעביר דברים, שברור שאינם לצריכה אישית, והילד יאלץ להמשיך לשחק את המשחק ולעשות עוד טיול בשביל החבילה שנותרה.

מחסום באקה
14:30- יש לנו זמן היום לבקר במחסום שאנחנו לא מבקרות בדרך כלל כי יש בו מעט מאוד פעילות והוא עומד על הקו הירוק. במחסום שני חיילים ומערכת גדרות והפרדת תורים משוכללת ולא נחוצה. אחד החיילים עונה באדיבות על שאלות ומסביר שהמחסום פתוח מ6 בבוקר עד 12 ועוברים כ50 אנשים ביום.  הרבה ילדים עוברים לביה"ס בצד הגדה. בזמן שהותנו אוטו מביא אשה מבוגרת והחיילים מניחים לגבר שאיתה ללוותה דרך הביתן עם מכונת השיקוף והלאה עד למי שממתין לה עם מכונית בצד השני. המלווה חוזר ומבקש אישור להיכנס ולחזור עוד כמה שעות, אבל לחזור זו בעיה וצריך להמתין לאישור מהמת"ק שלא ברור אם אפשרי. כעבור שיחה ארוכה החייל שהיה אדיב אלינו אומר שכל עוד הוא יהיה עדיין בעמדה הוא יאפשר לו לחזור.

מחסום ריחן
15:06- ג'יפ של משטרת ישראל במגרש החנייה התחתון (בצד הפלסטיני). הנהגים המתגודדים מסבירים שהמשטרה בודקת רשיונות. באמצע המגרש עומד טרנזיט (מונית) ושוטר מסתכל בתא המטען שלו.
תופרות ופועלים חוזרים מהעבודה והמגרש מלא נהגים שממתינים לנוסעים. אחד הנהגים מבקש שניגש איתו למול השער ומספר שבבוקר היו המון אנשים בתור.
15:27- נכנס מנקה לבודקה ומשבית את המעבר. שתי נשים עומדות ומחכות להיכנס לטרמינל ו13 אנשים מחכים לצאת ממנו. אחד הנהגים מסביר לי שזה לא הולם שאשה תעמוד ותתעכב במקום שעומדים בו כל כך הרבה גברים (הוא מתכוון לכל הנהגים). ההמתנה אורכת כ7 דקות, כאילו לא הרבה, אבל אני יכולה להבין איך כל רגע שנאלצים לבלות כלואים בכלוב הגדרות על לא עוול מרתיח ונדמה כמו נצח.
15:50- בצד השני של הטרמינל- כרגיל רק אשנב אחד מתוך ארבעה פעיל "לשירות" העוברים לגדה. אנשים מגיעים בקבוצות ועל כן מתעכבים מעט בהמתנה. מספר העוברים מועט יחסית, כנראה הגענו מוקדם.
16:00- האשה שנתקעה במעבר ב15:27 יושבת בקצה השרוול וממתינה לבעלה, שעובר בידוק עם מכוניתם. היא כועסת שהבדיקה מתארכת. בעוד אנו מדברות, הבעל מגיע. היא חיכתה לו 40 דקות. לא היה תור לבדיקת מכוניות אבל היו מספר מכוניות בסככת הבידוק.