מי מורשה להגיע למקאם אום-א שייח ולמקאם שייח זיתון שמקודשים לכפרים: ביתוניה, בית עור אל פוקא ובית עור א-תחתה? הכפרים שבלב האזור שלהם הוקמה ההתנחלות בית חורון, הבסיס הצבאי ובית המשפט הצבאי “עופר”?  

יצאנו לברר ומצאנו שלא רק שהם סגורים בפניהם בחומת הפרדה וכביש ביטחון- אלא שגם בכדי להגיע למסוק את כרמי הזיתים שלהם עליהם (לאחר תאום עם כל גורמי הביטחון) לעבור דרך מחסום ההתנחלות בית חורון, ומשם דרך שער חקלאי שנמצא בחצר ההתנחלות ונפתח פעם בשנה להגיע למסוק זיתים. ואיך יטפלו בהם במהלך השנה? לא יטפלו!

“לאחר בנית גדר ההפרדה באזור ב2000, נכללו 8.000 דונם מצפון לכביש 443 בתחומי הגדר, בשל שליטתם האסטרטגית על תוואי הכביש והישוב בית חורון” (מידע מ iNature ”  שלוחת ביתוניה”)

וכן: בעלי אזרחות ישראלית יכולים לבקר (באתרים הכלואים א.ס.) רק לאחר תאום של 10 ימים מראש עם מתא”מ פיקוד מרכז בטלפון 025305042.

על פי המפה השטח הסגור מוגדר כשטח אימונים 934. המפה לקוחה מעמ’ 52 בחוברת של דרור אטקס כרם נבות “גן נעול “.
תכננו להגיע מ “בית חורון” אל ההר ואתרים בו והתבדינו. ממבצר “בית חורון עליון” ניתן רק לצפות בהם מרחוק. למשל דרך “מצפור מתת” ע”ש “מתת חוה רוזנפלד  הי”ד” אשר “גדלה על ההר הזה”  ובזמן ששומעים את המואזין מהמסגד בבית עור אל פוקא שברכס ממול.

בין דפי השאלונים שחילק המדריך המשופם לנערות האולפנה  על מדרגות האמפי ב”מצפור מתת” נמצאת השאלה:

“מדוע לדעתכם בוחר יהודה המכבי לתקוף את הצבא היווני במקום הזה?”

ב1968 פרסם ד”ר זאב וילנאי את ספרו “יהודה ושומרון -הגדה המערבית”  בארבעת העמודים המוקדשים ל”בית חורון”: “מעלה בין חורון התפרסם הרבה במלחמות, מהקדומות ביותר ועד מלחמת ששת הימים בישראל. יהושוע בן נון רדף בו אחרי אויביו המובסים: ‘וירדפם דרך מעלה בית חורון ויכם…'” ע’ 57

הביטוי בו השתמשתי :

“מבצר בית חורון עליון” אינו מטאפורה כי אם מציאות קונקרטית שכדוגמתה, אישית,  טרם ראיתי בשטחים הכבושים: בנינים צפופים שלא פעם מזכירים את סגנון “מצודות טיגארט”  (ש-62 כאלו בנו הבריטים בתקופת המנדט)  ומוקפים בגדר הישוב הצמודה – שבעצמה מוקפת בכביש הביטחון כפול הגדרות.