נסענו לבורין ולביתא, כפר ועיר הסובלים מהטרור היהודי ומצה”ל.

בורין –  כפר פלסטיני השוכן בעמק מצפון לחווארה, בקרבתו ההתנחלויות יצהר והר ברכה שתושביהם מרבים לתקוף ולהתעלל בתושבי בורין.

בבורין כ-3000 איש רובם עוסקים בחקלאות ומרעה צאן, מעטים עובדים בישראל.

פגשנו את דוחא אישה פעלתנית מלאה מרץ ואת בשאר שעל מרפסת ביתו נערך טקס סיום נטיעת עצי הזית בהשתתפות חברותינו    ב-04.02.22.

קרקעות הכפר הופקעו מספר פעמים לצורך הקמת התנחלויות ובסיסים צבאיים. כתוצאה מכך התדלדלו משאבי הקרקע והמים של בורין. למעלה מ-2000 דונם הוכרזו כאדמות מדינה ולאחר מכן הועברו להר ברכה. הכול בשם בטחון המדינה.

אנשי יצהר רעולי פנים נכנסו ב- 2015 לכפר, זרקו אבנים והציתו שדות. חיילים שהיו במקום לא עשו דבר כדי להגן על  הפלסטינים.

ב-2017  שוב חדרו רעולי פנים לכפר זרקו אבנים לעבר הבתים והאנשים. אין טעם לציין מה אמר דובר צהל … מזמן הפסקנו להאמין לו.

ב-2018 נכרתו כ-100 עצי זית עתיקים  ונכתבה כתובת על חומת אבנים  “והורשתם”

ב- 2019  הותקפו ישראלים שבאו לעזור במסיק, הוכו במוטות ברזל וחלקם  נפצעו.

רשימה חלקית – התמונה ברורה.  העימותים הם יום יומיים והפלסטינים למדו שאין טעם להתלונן בפני צבא או המשטרה כי במילא דבר לא נעשה והמתנחלים לעולם אינם נתפסים.

אנשי  הישוב הקהילתי הר ברכה  יצרו שבילים המאפשרים להם להגיע לכל מקום בקלות.

הם שולחים מצלמות רחף  המפחידות את הילדים.

מים – מים הם מקבלים ממקורות אך ישנן הפסקות רבות בין חלוקה לחלוקה.

הבתים  הקיצונים של  בורין  סובלים מהמתנחלים המגיעים אליהם עם כלבים ועם נשק. בשאר מספר שהם מגרשים אותם עם מקלות ואבנים. ממרפסתו הוא מצביע על עצי זית שרופים. הוא מראה לנו סככה שהם הקימו כמקום מפגש לאנשי בורין בראש גבעה, אבל המתנחלים גנבו אותה ושמו אותה אצלם.

פגשנו את בעלת אחד הבתים בקצה הכפר. היא ובנה בנו את הבית אבל היא לא עוברת אליו כי  היא מפחדת מנחת זרועם של המתנחלים המרבים לבקר אותם.

נפרדנו מהמארחים והמשכנו לביתא דרך חווארה כמובן עם עצירה קצרה לכנאפה.

בביתא פגשנו את ראש המועצה – מוסא.

מרחק 2 ק”מ מביתא נבנה המאחז אביתר, בשנת 2021. הוא הוקם לאחר הפיגוע בצומת תפוח בו נרצח יהודה גואטה. מאז הרצח של תושב יצהר אביתר בורובסקי בשנת 2013 ניסו מתנחלים להקים שם מאחז.

בתוך פחות מחודשיים הצליחו המתנחלים להקים במאחז כ-50 מבנים, לסלול שבילי אספלט, להקים גן שעשועים, בית כנסת, בית מדרש ועוד, ולאכלס אותו בעשרות משפחות. הכול נעשה בלא אישור של הדרג  המדיני או הביטחוני.

פקחי המנהל האזרחי נתנו צווי הריסה לכל המבנים. מאז הוקמו עוד כמה מבנים שטרם הוצא להם צו הריסה.ב- 2021 הוציא אלוף פיקוד המרכז צו שהורה על פינוי המאחז כולו.

תושבי הכפר ביתא מפגינים מידי יום שישי נגד המאחז ובמשך כל ימות השבוע יושבים באוהל המחאה  שתמיד מאוכלס.

הם אוספים את כל סוגי הרימונים שמשליכים לעברם ותולים על הגדר לזיכרון. הצבא כהרגלו משתמש בגז מדמיע, כדורי גומי וירי חי. לעתים מכריז הצבא על אזור צבאי סגור.  צעירי הכפר מיידים אבנים לעבר החיילים שבאים כל שבוע לחרוש את השביל המוביל מהכפר לאזור ההפגנה כדי למנוע מרכבים להגיע.  הצעירים מגיעים ברגלם אולם הדבר מקשה על עבודת הצוות הרפואי.

בפברואר החליט מנדלבליט להתיר להקים התנחלות בשטח המאחז. ולמה לא? האדמות שלו? אנשי ביתא הגבירו את ההתנגדות שלהם והצבא מתייצב כל  יום שישי  ויורה.

פגשנו במועצה את מוסא, ראש המועצה. בביתא 15,000 נפשות. ב-2.5.21   נרצחו  ע”י הצבא 10 איש במהומות יום שישי. מתחילת ההפגנות יש בעיר הזאת 5,400 פצועים!  והם לא מפסיקים להפגין כי על אדמותיהם הם לא מוותרים.  לעתים הם מוסיפים הטרדות ליליות כמו שריפת צמיגים ושימוש בלייזרים למרגלות המאחז.  למרות שהמתנחלים עזבו את אביתר המבנים שהקימו נותרו על תילם וכך גם מגן דוד גדול מעץ.

מוסא מספר לנו שבשנת 2019 מתנחלים ניסו לעלות להר בו יש עתיקות מימי הרומאים.  2 פלסטינים נהרגו בעימות. אנשי ביתא בנו  בתים חדשים עד אתר העתיקות ומאז המתנחלים לא מגיעים אליו יותר. ניצחון קטן.

מים  –  משנת 2006 הם מקבלים ממקורות  1400 קוב   לא תוספת, בלי להתחשב בריבוי הטבעי.  יש להם חוסר של מים באופן קבוע.  יש באזור תחנה של מקורות. יום אחד נפסק זרם המים. עובד עירייה הלך לבדוק למה אין לחץ. ללא הזהרה הוא נורה – נרצח  על ידי הצבא.   בשכם יש באר מים השייכת לעירייה ממנה הם קונים טנקים של מים בימים שמקורות אינה מספקת את הכמות הדרושה.

לביתא 2 כניסות. הצבא מנסה לסגור את הכניסה  מצד עוורתא – אודלה (צפון מערב). על כניסה אחת יהיה לצבא יותר קל לשלוט.

גזל אדמות -בניית כביש עוקף חווארה לנוחיות המתנחלים, גזלה  ישראל רק מביתא 900 דונם.  ישראל גזלה אדמות מכול הכפרים בסביבה. בנוסף אסור לפלסטינים  לבנות משני צידי הדרך הנסללת. זה עוד גזל של מאות דונמים.

ובדרך חזרה שקדיות, כלניות ונרקיסים משכיחים שהחיים בזבל.