בית איבא   
תקציר:

הבנייה אינה מקילה במיוחד על הרגשת החנק מתערובת החמסין ואבק המחצבה.

חיילי מילואים מאיישים את המחסום. לדברי נציג המת"ק הוא מחוסר עבודה, בשל התנהלותם האנושית. דבריו נאמנים עלינו, בכל זאת אנו  שואלות: אם כל כך טוב אז מדוע כל כך רע?,

 15:30 – המסלול הצדדי לנשים ומבוגרים פועל. הקרוסלות סגורות. מאחוריהן נדחקים כ-60 צעירים. הם משמיעים זעקות. כעבור חמש שש דקות מגיעים החיילים ופותחים אותו.

.נציג המת"ק ניגש אלינו ואומר: הפעם אנשי מילואים. אני מחוסר עבודה. חלקם הורים לילדים, והם מגלים יותר רגישות מחיילי הסדיר. מחד הוא צודק, התנהגות החיילים הוגנת. מאידך גיסא המועקה כבדה כתמיד.

העוברים כבר מתורגלים ברוטינה. לקול הצפצוף התמידי של המגנומטר, מסירים חגורה, מניחים ארנק, חולצים נעלים, ויוצאים מעברו השני מדדים בשרוכים פרומים, עם החגורות ביד.

וכך יום יום. ולפעמים פעמיים ביום.

16:00 – המ"צ אינו מאפשר לבעל רכב מסוים לעבור. מפקד המחסום מורה לו לאפשר  לן לעבור "הוא מהמחצבה".

אחד העוברים שואל את יונה : מדוע המחסום נפתח כל כך מאוחר? בחמש וחצי

אחד מחיילי המילואים שואל אותנו מי אנו. לתשובה כי אנו מתנגדות לכיבוש ולמחסומים הפנימיים, הוא מגיב בתמיהה: "הרי כל הפיגועים יוצאים מפה". הוא מעוניין להמשיך בשיחה, אבל תנועת ידו של מפקד המחסום מורה לו להפסיק את השיחה.

17:00 – צומת ג'ית פנוי

עוברות את קדומים. סמוך לבית הוורוד יש כבר סימני בניה. ואכן לשלט "שבות עמי" בצד הדרך נוסף  על הגבעה שלט "ממשיכים בבניין ארץ ישראל". משום מה שכחו להוסיף: בביתו הגזול ועל אדמתו של הגזולה הזולת.

עזון – סוללת עפר וחומת אבן עדיין חוסמות את עזון. רכב צבאי ניצב ליד החומה

-סוף-