בדרכנו דיברנו על התאריך, הרביעי בנובמבר.

13:50 שבי שומרון

מעבר הרכבים איננו דו כיווני. כשעוברים רכבים בכיוון אחד, ממתינים הרכבים שפניהם לכיוון השני. המעבר ללא בידוק, אלא אם יש התראות, מספר לנו מפקד המחסום.

14:10 בית איבא

כשהגענו, ראינו תנועה מועטה של הולכי רגל בכיוון היציאה משכם, והולכי רגל ספורים ממש שפניהם לשכם. קרוב יותר ל 15:00 התגברה תנועת הולכי הרגל, בשני הכיוונים. עמדה אחת עבור הגברים, עמדה אחת מהסוג המכונה "הומניטארי", כלומר עבור נשים וגברים מבוגרים. עמדה אחת לנכנסים לעיר (כאן נעשה הבידוק בשני הכיוונים. במחסום חווארה, גם כן מחסום של העיר שכם, נעשה הבידוק רק ליוצאים משכם). הגברים מסירים שעוני יד וחגורות לפני המעבר תחת גלאי המתכות, מוסרים בחלון הקטן – החיילים יושבים בעמדה ממוגנת – את תעודות הזהות ואת תיקי היד שלהם לבדיקה.  

תנועת רכבים רבה, לאורך כל המשמרת. שני נתיבים ביציאה משכם, נתיב אחד לרכבים שפניהם לעיר. משך הבידוק לרכב פרטי ובו עד חמישה נוסעים בין דקה אחת לשלוש (מובן שהערכה זו לא כוללת את זמן העמידה בפקק, עד ההגעה לעמדה).

14:20 עוצר אוטובוס ובו סטודנטים, הלומדים בא-נאג'ח, בשכם. תעודות הזהות שלהם, שנאספו מראש, נמסרות לחיילים בעמדה. עליהם לרדת מהאוטובוס (תמונה מצורפת) לצורך בידוק. אני מדברת עם שניים מהם, האחד לומד כלכלה השני חינוך. הם גרים בטול כרם הסמוכה, הבוקר נדרשו מהם "רק 50 דק'" עד שהגיעו לשכם, מרחק של כרבע שעה, "בקו אנושי", כפי שהתבטא האורח שלנו זיו. הם מספרים שהיו היום בחירות לאגודת הסטודנטים באוניברסיטה. "מה הצבעתם?" שאלתי. האחד אמר שזה סוד, השני אמר "פאתח, באס חמאס" (המדגם הקטן שלנו במחסום מצביע על ניצחון מוחץ לפאתח). אנחנו עוברים לדבר על הבחירות בארה"ב הנערכות היום. "בעד מי את?", הם שואלים אותי. "בעד אובמה", אני משיבה. "למה?", "כי הוא נגד ישראל". התשובה משמחת אותם. משך הבידוק לאוטובוס – עשר דקות.

14:30 מעוכב צעיר כבן עשרים. שוחרר אחרי כרבע שעה. סירב לדבר איתנו.

14:35 ואן ובו כעשרה גברים מתבקש לעשות פניית פרסה ולחזור לתחילת התור. זאת אחרי דיון ממושך עם החיילים, בעיקר עם שוטרת צבאית, אותה שמענו צועקת "חוצפה" "אל תעשה את עצמך" והתרשמנו גם משפת הגוף האלימה שלה. הואן ממתין כעשר דקות ואז פונה שוב למחסום. שוב צעקות, בסוף הם עוברים. מסתבר שברכב ישב ערבי ישראלי. "יש לי אישור", הוא אומר "החיילת אמרה שלא הייתי מנומס".

14:50 אוטובוס ובו תלמידי תיכון מגיע למחסום. תעודות זהות, שנאספו מראש, נמסרות לחיילים. אחד הנערים מתבקש לרדת מהרכב, והוא מתושאל. כדאי לנסות לדמיין את זה, עומד נער בן 13 מתאמץ להזדקף כדי לדבר עם החייל החמוש. עשרים דקות חולפות עד שהם מורשים להמשיך.

15:10 אוטובוס ובו סטודנטים מתקרב למחסום. תעודות זהות נמסרות, הם מורדים מהאוטובוס. גם הם מספרים על הבחירות לאגודה, ונותנים לנו צעיף של הפאתח עם סמל האוניברסיטה. כל נוסעי האוטובוס הזה הצביעו פאתח.