בית איבא, יום ד’, 22.9.04, אחה”צ משקיפות: עדנה ק’, ניצן ת’,נינה ס’ (מדווחת) אורח נסענו דרך ג’ובארה ולא היה מה לדווח מעבר לידוע. המשכנו מיד הלאה. את ארתאח השארנו לסוף, אבל לא הספקנו להגיע לשם. הבטונים בענבתא היו פתוחים וגם לשער לא הספקנו להגיע (מחשיך ב-18:15).בבית איבא המצב היה נורא. היו בין 500-600 איש בתור היציאה משכם כל הזמן, בין השעות 14:30 ועד 17:00. הזרם הלך והתדלדל עד שלקראת 18:00 נותרו עשרות אנשים בתור. רוב העוברים היו סטודנטים וצעירים. באזור המעוכבים היו רוב הזמן בין 60 ל-70 איש (ובהם סטודנטיות בעלות תעודות זהות כחולות וללא רישיון מיוחד ללמוד בשכם). במשך המשמרת התעלפו חמש נשים וגבר, ועוד אחרות הרגישו לא טוב. מעוכב אחד נאזק והוחזק בצינוק בגלל ויכוח עם מפקד המחסום.החיילים עבדו קשה מאוד. משמרת הבוקר לא שוחררה כאשר משמרת הצהריים הגיעה, כדי להתגבר על הלחץ. במיוחד עבדה קשה חיילת שבדקה את הנשים במהירות ובדרך כלל עם גילוי יחס אנושי ונרתמה לעזרה כאשר היו בעיות כמו התעלפויות.היה חוסר נורא במים ודאגנו להביאם מעוקבים ומשלנו. בצד שכם יש עוקב, אבל עלינו נאסר לגשת אליו, ועל אחת כמה וכמה כאשר התור דחוס. החיילים שלחו מדי פעם מעוכב להביא מים בבקבוקים שהתרוקנו. ביקשנו מהחיילים שימלאו עבורנו בקבוקים מהעוקב שלהם שנמצא באזור האסור עלינו.מעוכב אחד שנכנס לוויכוח עם מפקד המחסום, ש’, ואולי נגע בו, גרם להתלקחות זעמו של המפקד שתפס בידיו, צעק וכעס, ולבסוף דחף אותו בעזרת חיילים אחרים לצינוק ואזק אותו. מכות נמנעו כי עדנה ניצבה בין החילים ונדחקה גם היא לתוך הצינוק. הנאזק היה מוכן מאוחר יותר לבקש סליחה, אבל ש’ לא היה מוכן לוותר, למרות תחנוני עדנה, במשך יותר משעה. כעסו, לצערנו, התבטא גם ביחסו לשאר המעוכבים: הוא הכריחם לשבת על הרצפה ובזבז זמנו בצעקות עליהם במקום לתפקד במחסום.זמן רב עבר עד שמעוכבים שוחררו וכאשר סוף סוף שוחררו היה זה בקבוצות של 20-30. למה לעכב את מסירת התעודות עד שהן מצטברות? מעוכבים רבים לא הורשו להמשיך בדרכם כי לא היו להם תעודות מתאימות – תסריכים. הסטודנטיות הישראליות עוכבו מסביבות 15:00-16:00, ועד שעזבנו אחרי השעה 18:00 לא הגיעה המשטרה ולא יכולנו לעזור,. למרות שבכל פעם שצלצלנו למשטרה אמרו שהם כבר באים! החילים לא היו מוכנים לשחרר אותן, ולא ברור מה יקרה.הצלחנו לגרום לשחרור סטודנטית אחת לאחר שצלצלנו למת”ק שבו היתה רשומה, והמת”ק אישר זאת בפני מפקד המחסום שטען שהיא לא רשומה.אחרי תלונות במת”ק על אי שחרור מעוכבים ועל הסיכון שבהצטברות גדולה של אנשים כועסים התלוננתי במבצעים של מח”ט שומרון. אינני יודעת את הסיבה, אבל אחרי כ-10 דקות שוחררו רוב המעוכבים.