בית לחם, יום ו’ 5.9.08, בוקר
בית לחם, הצד הפלסטיני, יום ששי הראשון לרמאדן
כמו בשנים קודמות הוגבלה גם השנה הזכות לחופש הפולחן לכל – ורבים לא זכו להתפלל בירושלים.
הגענו למחסום בצידו הפלסטיני בשעה 08:45 (07:45 לפי שעון החורף ברשות הפלסטינית). רחובות בית לחם נראו שוממים, אך ככל שהתקרבנו אל אזור המחסום נוכחנו כי רבים השכימו לצאת לדרך. רחבת החניה המשמשת את המוניות בימים רגילים נחסמה בבטונדות ונוצר מעבר (צר) לגברים ומעבר נוסף בצידו המערבי של השטח לנשים. ע"י הסידור הזה נמנע הלחץ הקשה שאנו רואות בימים רגילים בכניסה למתחם .גם בכניסה למחסום עצמו היה תור נפרד לנשים, ובשלב מסוים הן הופנו אל הכביש הראשי והורשו לעבור משם. מפי המלווים האקומנים למדנו כי צוואר הבקבוק העיקרי היה במעבר דרך המגנומטרים, אך כנראה שבשלב מסוים הוסיפו עוד שתי תחנות לבדיקה במגנומטר ידני. לצערנו נמנעה מאתנו הכניסה למבנה עצמו ולא יכולנו לוודא את האינפורמציה הזו. במקום עברו בשעות הבוקר כ-15,000 מתפללים כאשר הזמן הממוצע למעבר היה כשעה.
תור הנשים היה סוער הרבה יותר מתור הגברים. נשים מאוכזבות רבות חיכו ציפו שאולי תשתנינה ההוראות, אך עד שאנחנו עזבנו ההוראות נשארו בהתאם לפרסומים. בתור הגברים נותרו רק מעטים שלא הורשו לעבור – אנשים בגילים "לא מתאימים" או מנועי שב"כ.
בהשוואה למהומה ששררה במקום בשנים קודמות היה המצב הפעם טוב בהרבה. האלימות הקשה שבה נהגו החיילים בשנים עברו לא התחוללה השנה. החיילים בפיקודו של רס"ן נ. ממת"ק עציון התנהגו בשקט , בסבלנות בנימוס ובכבוד. פרט למקרה אחד או שניים שנשק הופנה ישירות לעבר ראשו של אדם, לא צפינו בשום התנהגות בלתי הולמת. המפקדים דאגו לכך שחיילים ישתו רחוק מעין העומדים בתור, ולא ראינו אף מעשן. גם הפניה אל המאוכזבים ובעיקר המאוכזבות לא הייתה בוטה – אם כי קשה לתאר את גודל האכזבה של הנותרים מאחור ואת הכעס העצור שהופנה גם כלפינו עקב חוסר היכולת שלנו לשנות את ההוראות.
הרבה מאד צלמים ועיתונאים נוכחו במקום ואלו מתוכם שהיו במקום גם בשנים קודמות ציינו את השיפור העצום במצב השנה.
עזבנו בשעה 11:30 כאשר הלחץ המסיבי הסתיים.
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל" (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל"
המחסום, ששמו הרשמי "מעבר רחל", ממוקם בצמוד לחומת ההפרדה ("עוטף ירושלים") בכניסה הצפונית לבית לחם, ומנתק את כל הגדה המערבית ממזרח ירושלים, עם כל ההשלכות הקשות על שירותי הבריאות, המסחר, החינוך, העבודה ומרקם החיים.
המחסום מאויש על ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות. זהו מחסום תשתיות נרחב המיועד לשמש מסוף גבול, והוא פתוח 24 שעות ביממה לתיירים זרים. בעלי דרכונים ישראלים אינם מורשים לעבור לבית לחם, ותושבים פלסטינים אינם מורשים להיכנס לירושלים, למעט תושבי מזרח ירושלים ופלסטינים בעלי היתרי כניסה לישראל. אוטובוסים ישראלים מורשים לנסוע לבית לחם רק דרך מחסום זה.
באמצע 2019, לאחר שנים רבות של תנאי צפיפות קשים, תורים ארוכים מעלות השחר, ועיכובים גדולים בבדיקות ובמעבר, החלו לפעול בו עמדות זיהוי אלקטרוניות מתקדמות וכן תוספת שערי גישה - ותנאי המעבר השתפרו. מה שלא השתנה הוא "משטר ההיתרים" הקשוח, המונע מרוב תושבי הגדה מעבר לירושלים לתפילה בהר הבית, לביקורי משפחות, ללימודים, לטיפולים רפואיים בבתי החולים המרכזיים וכמובן לצורכי פרנסה.
בסמוך למחסום, במתחם בין קירות גבוהים למעבר נוסף, נמצא מבנה קבר רחל הציורי, המוסתר כעת בתוך מבנה בטון מבוצר. הוא מכיל מתחמי תפילה ולימוד ליהודים בלבד וכן מתחם מגורים.
מעודכן לנובמבר 2019
Anat TuegOct-26-2025בית לחם: הרחבת חניה בקבר רחל בצמוד לבתי העיר
-