07.00 בית לחם – שוב סגר, המחסום ריק, הרחוב ריק.

למה יש סגר? יש מלא התרעות, אומר מאבטח א', המון המון התרעות.

ועד מתי זה ימשיך? לא יודע, אני לא מחליט.

אומרים שעד 17 לחודש, אומר גבר פלסטיני מבית עומר שעבר את המחסום, היו לכם הרבה חגים החודש, הוא מציין בשקט. אבל למה יש סגר היום? בגלל בוש, הוא מגיע השבוע.

אתה יודע למה יש סגר היום? עכשו זה מאבטח ב'. לא, אני לא קובע את הדברים האלה.

ועד מתי ימשך הסגר? מחר הוא נגמר.

בלי שום תשובה לשום שאלה אנחנו עוברות למת"ק עציון.

08.00 מת"ק עציון– כרגיל בזמן האחרון, המת"ק מלא  באנשים שהגיעו לרענן את המגנטי שנתיים לאחר הנפקתו. עוד דבר שקרה, וגם הוא לא בפעם הראשונה החודש, הוא שחייל יצא עם פתיחת המת"ק אל הקהל ואמר שהיום לא מרעננים מגנטיים ושמי שבא למטרה הזאת יכול ללכת.צלצלנו אל מפקד המת"ק והוא אמר שהוא בדרך וכשיגיע יברר. בינתיים נראה שהאנשים לא מתכוונים ללכת, אולי הם כבר מכירים את התרגיל הזה.

 אישה שניתוח בישראל נקבע לה להיום הגיעה לקחת אישור כניסה לגיסתה, כדי שזו תלווה אותה לבית החולים, אבל הגיסה הוכרזה כמנועת שב"כ ולא ניתן לה אישור.  בינתיים, באולם ההמתנה מתפתח ריב על סדר התור לרענון המגנטי, לוקח זמן רב עד שהאחראי מביניהם מצליח להשליט סדר. בכל הזמן שאנחנו היינו במקום, כלומר שעתיים, נכנסו רק חמישה איש לרענון הכרטיס. המוקד ההומניטרי אליו התקשרנו דיבר עם המת"ק בתשע וחצי ושם אמרו שהם יבדקו אבל הם לא יודעים על שום בעיה.

בשעה עשר הודיע החייל שיש בעיה במחשב.

בעודנו יושבות באולם ההמתנה נתקלתי בשלט כתוב ערבית ועברית.

  "אם לפעמים אתה נאלץ להמתין, זה מפני שהאדם שלפניך מקבל את כל תשומת הלב המגיעה לו. כשיגיע תורך יהיה לנו הכבוד לתת לך את אותו היחס". 

אמן