מת"ק עציון 15:00

6 אנשים באולם ההמתנה.  להוציא אחד כולם מחכים לשב"כ.

אחד טוען שמחכה מ-08:00 והשני מ-11:00.

כחצי שעה לאחר שהגענו נקראים בהדרגה הממתינים (להוציא אלו שמחכים כבר הרבה זמן). 

למרות נסיונות לעזור לממתינים הם נקראו בסופו של דבר רק בסביבות חמש.

מידי פעם מגיעים אנשים לקבלת אישורים. הם נכנסים ללא המתנה ארוכה.  האחד שאינו מחכה לשב"כ מחכה שיגיע פקס מעו"ד. במשך שעתיים נסינו לעזור לו: שיחות טלפון עם העו"ד, עם החייל באשנב ולבסוף עם הקצין. מידי פעם נאמר לנו שהפקס הגיע והאיש אפילו נכנס, אך שוב הוחזר בטענה שהפקס לא הגיע. בסופו של דבר הסתבר שהוא  מוזמן לבדיקה רפואית לשטראוס  – בצו שופט וזקוק לאישור מעבר כדי להגיע לשם. רק בסביבות השעה חמש הצליח להיכנס, להסביר את עצמו ואז הוסבר לו מה עליו לעשות כדי לקדם את העניינים. יצא מרוצה.  מספר אנשים ניגשו אלינו ובקשו את עזרתנו. הם היו מיואשים ולא ידעו מה לעשות. בכל פעם חזר אותו ספור: מנסים לגייס אותם לשתף פעולה עם השב"כ וכשהם מסרבים מקשים על חייהם והם הופכים ל"מנועי שב"כ" למרות שאין שום תלונה ברורה ומוכחת נגדם. אחד, סוחר בשיש עם קבלנים ישראלים, מספר שפנו אליו והסבירו לו שמאחר ועד עכשיו היה כל כך בסדר ומעולם לא הייתה נגדו תלונה הגיע הזמן שגם הוא יתרום את חלקו. בינתיים מונעים ממנו מעבר.  אחר עובר מידי פעם לירדן ועובד שם כמהנדס, אך עכשיו מונעים ממנו מעבר כי סירב לשתף פעולה. ספור אחר על כך שנקרא מידי פעם ל"קפטן", מושיבים אותו 5 שעות בחדר ואפילו לא מאפשרים לו ללכת לשירותים ואז משחררים אותו (מבלי שראה את ה"קפטן"), רק כדי לקבל כעבור כמה ימים זימון נוסף וחוזר חלילה.  יש לציין שהחיילים היו כל הזמן אדיבים (אם כי לא יעילים), ולפני לכתנו בקשו ציון על התנהגותם – ביקשו שנכתוב עליהם דברים טובים.