06:30 – מחסום בית לחם – עוד מהדרך מתקשרים לעובד פלסטיני שלעיתים מטלפן להודיע שהמצב קשה. הוא סיפר שהגיע למחסום בסביבות 06:00 ומאז אין כל תזוזה. אנו מתקשרות למוקד ההומניטרי שמבטיח לבדוק. 07:00 – באולם היציאה כמעט ריק. חמש עמדות פתוחות. אנו שוב מתקשרות אל ידידינו והוא אומר שעוד רגע יוצא; שמעט זמן אחרי שדיברנו נתנו לאנשים לעבור. אנו שואלות את העוברים. חלק אומר לנו שהמצב סביר. חלק שהמצב גרוע כרגיל. באחת העמדות, נותנים לאנשים לעבור לאחר שהם מניחים את הכרטיס המגנטי מעל משטח המכשיר שבמשך חודשים ארוכים בדק תביעות אצבע. היום מניחים את הכרטיס המגנטי ואם האדם זהה לתמונה שבכרטיס – הוא עובר. לא דורשים להניח את היד על המכונה וגם לא להראות את ההיתר. זה חוסך המון זמן.   

לא נתקלנו בבעיות – לא החרמות של היתרים. לא מניעת מעבר. המשכנו למת"ק עציון

7:55 – מת"ק עציון – אנו מגיעות כמה דקות לפני פתיחת האולם. הנשים עומדות בתור קרוב לדלת. קצין בדרגת סגן וחייל יוצאים לבדק ראשון של השירותים והאולם ולחלוקת מספרים. דבר ראשון מחלקים כמספרים לנשים. האנשים הכינו רשימה שלהם אבל לא מוכנים להתחשב בה. מי שהרשימה בידו מתחנן שישתמשו ברשימה. ללא הצלחה. התקרב אלינו אדם בן 50 בערך. הוא סיפר לנו שהוא חולה סרטן והולך לטיפולים באוגוסטה ויקטוריה. היה לו היתר ל- 6 חודשים לטיפולים. אולם, לקחו אותו ממנו לפני תקופה קצרה. כנראה דרשו שיעשה כרטיס מגנטי. ביקש שנעזור לו לקבל מספר. פנינו למחלק המספרים וביקשנו להתחשב. מחלק המספרים ביקש מהאיש מסמך כלשהו ולאחר שזה הראה לו כרטיס הקצין נתן לו מספר.

 האנשים עמדו לרוחב הגדר הקטנה שפרוסה מול האולם ההמתנה. מחלק המספרים הסתכל על האנשים וחילק מספרים באופן אקראי לאנשים מבוגרים. הקריטריון: שער אפור. כל הזמן הזה המשיך מחזיק הרשימה לבקש שיתחשבו בה. ברגע שמחלק המספרים עבר לגיל קצת יותר נמוך, אזי מחזיק הרשימה קיבל מספר ונכנס לאולם. הסיטואציה התנהלה בדרך הבאה: האנשים מתקרבים לאט לאט אל מחלק המספרים כדי לזכות במספר. מחלק המספרים מפסיק לחלק ואומר: "אירג'ה לאוורה" (לכו אחורה). האנשים הולכים אחורה קצת – לא מספיק. אז מחלק המספרים לא מחלק. הוא מפנה גב לאנשים ומחכה. הוא מסתובב אליהם. הם לא נסוגו מספיק. בסוף – או שמחלק המספרים ויתר או שהאנשים הגיעו לקו הדימיוני הרצוי וחלוקת המספרים נמשכה. ועוד פעם הפסקה. הכל בנועם. הקצין שחילק את המספרים התייחס בנימוס רב. אבל המעמד שהוא יצר היה משפיל ביותר. בסופו של דבר חולקו המספרים ומספר אנשים צעירים נשארו בלי מספר. להישאר או ללכת? האם יחלקו עוד מספרים? אף אחד לא יודע. גם לא תתקבל החלטה כזו בקרוב. זה תלוי בקצב ההתקדמות. אבל מה זה משנה. אין כל התייחסות או ערך לזמן של התושבים הפלסטינים… פונה אלינו אדם שצריך לעדכן את תביעות האצבע בכרטיס המגנטי. הוא מחברון אבל הלך כבר פעמים רבות למת"ק ולא מקבלים אותו. לא נותנים לו להיכנס. אז הוא הגיע למת"ק עציון כדי לנסות לעשות זאת שם. הוא פונה אלינו ואנו מתקשרות למוקד ההונמניטרי. במוקד אומרים שהוא חייב ללכת לחברון אבל שהם יבדקו. אני אומרת לאיש שייגש לחברון אבל הוא ממתין למעסיק שאמור להגיע למת"ק עציון כדי לעזור. לאחר זמן אני מדברת שוב עם המוקד ההומניטרי ואז הם אומרים שייגש שוב לחברון ואם לא נותנים לו להיכנס שיתקשר אליהם משם. אני מוצאת שחסרה ספרה במספר הטלפון שרשמתי אז אינני יכולה להודיע לאיש. היום בבוקר התקשרו מהמוקד ההומניטרי ומסרו שהאיש היה במת"ק חברון והעניין סודר. 

פונים אלינו הרבה אנשים מנועי שב"כ ואנו מסבירות את הדרך הפתוחה בפניהם כדי לנסות להסיר את המניעה. עפרה גם ממלא מספר טפסים..