בוקר מאוחר

החלטנו לבקר שוב במת"ק עציון ביום ראשון, שהוא אחד הימים הקשים במיוחד במת"ק. קיווינו להגיע לפני שחברותינו ממשמרת הבוקר יעזבו, אך מסיבות אישיות אחרנו.

באולם ישבו כ-90 אנשים, כולם על מושבים –  אם לאורך הקיר או במרכז האולם. בחוץ הצטופפו עוד כ-30 אנשים.

לא כל האנשים שישבו באולם חיכו לכרטיס מגנטי – חלקם חיכו לסידורים אחרים. כעבור זמן מה הופיע קצין וקבלנו הסבר על התוכנית של המת"ק לשפר את המצב הקשה השורר במקום בעיקר בימי ראשון ושני (ימי העיר בית לחם וסביבתה הקרובה).

יעשה נסיון לפתור את בעיית מתן המספרים בדרך הבאה: כל מי שיגיע ב07:30 בבוקר יורשה להיכנס מעבר לקרוסלה הראשונה שלשמאלה מותקנת קופסת המספרים. הפונה יקח מספר, יעבור דרך האולם (הנסתר מעינינו) ויצא כשמספרו בידו מן היציאה הרגילה. זה יאפשר לו לחזור לתפוס מקום באולם ההמתנה, או להחליט ללכת לעיסוקו ולחזור בהמשך היום. מקומו באותו יום מובטח.

יחולקו כ-100 מספרים ביום.

 מקרים הומניטריים יתקבלו גם ללא כרטיס מגנטי.

הובטח כי תהיה נוכחות של קצין באולם ההמתנה לעיתים יותר תכופות ממה שהיה עד כה.

הוזמנו כסאות חדשים לאולם ההמתנה (הם לא "יופיעו" מחר – "ככה זה בצבא").

 עיקר הטיפול מתחולל בחדר המתנה נוסף – שאנו איננו רואות. שם יושבים האנשים שעברו את הקרוסלה הראשונה והבדיקה של המגנומטר. באולם ההמתנה הזה יש מספיק מושבים, טלויזיה המסבירה בדיוק את התהליך הנדרש, מיזוג (מוגזם – קר מאד). כרטיסים מגנטיים מקבלים בשני "חלונות". האיש נכנס לבד לחדר, החייל/ת יושבת ממולו מאחורי קיר זכוכית. מצד שמאל לפונה מוצב מכשיר הבז"ל והוא נדרש לפעול על מנת לקבל את הכרטיס המגנטי. קיימים רק שני "חלונות" כאלה – ובמצב התשתית הנוכחית לא ניתן לפתוח עוד "חלון" להנפקת כרטיסים מגנטיים. אח"כ קיים עוד חלון למקרים ההומניטריים ודחופים וחלון לשוטר. הובהר לנו כי יש כוונה לעשות שינוי במיקומו של השוטר ובכך לאפשר אולי פתיחת עוד חלון לכרטיסים מגנטיים.

שאלנו על האפשרות להעמיד בחדר ההמתנה מכונה לקפה תה ושתיה קרה – לא הובטח דבר.

התלוננו שוב על כך שאין מכונה לחידוש טביעת כף היד במחסום בית לחם – אבל ידענו שזו לא הכתובת הנכונה לתלונה זו.

ביקשנו כי ירשמו על טופסי בקשה שמסורבים מה סיבת הסירוב (מנוע שב"כ או משטרה)

ביקשנו כי יתחשבו בתור שהפלסטינים עורכים.

היום שמענו מהצוות שהיה במת"ק כי עניין המספרים לא הסתדר. המספרים הראשונים חולקו בדרך שהוסברה לנו אתמול אך אח"כ היה כנראה לחץ על הקרוסלה והמספרים חולקו ידנית ע"י קצין. לא היתה התחשבות ברשימה שהוכנה ע"י הפלסטינים. פנינו שוב למת"ק – והסבירו לנו כי השיטה של לקיחת מספרים מן הקופסא אחרי מעבר בקרוסלה לא תשונה בינתיים.  יש כנראה נכונות להתחשב ברשימה של הפלסטינים – בקשנו כי ינסו לתאם עם הפלסטינים את העניין. יחולקו רק כ-100 מספרים ביום. לאור הערה של חיה א., בקשנו כי ינסו "לשכנע" את השוטר כי ימסור לאנשים אינפורמציה חיונית: מס' התיק והיכן הוא נמצא. בקשנו כי יפנו מנועי משטרה ישירות לשוטר – לא בטוח שאכן כך יעשו.