מסרנו בנבי יונס צילומים רפואיים לאדם שחיה ביקשה להחזיר לו אחרי שניסתה לסייע בקבלת חוות דעת רפואית עבורו מרופא באסותא.

המשכנו למת"ק עציון. מאהר נעדר ליומיים ותלה הודעה ברורה על העדרותו במת"ק. פגשנו שלושה אנשים שחיכו לשב"כ משעות הבוקר רק בכדי לקבל בסוף היום זימונים לעוד שבוע.קבוצת אנשים מנחלין שהוחרם להם "באגר" שלדבריהם עסק בסלילת דרך בחלקתם, חיכו לאחראי ניר. הם היו עמו בקשר טלפוני והוא הזמינם לבוא למת"ק עם אישורים המעידים על בעלותם על הקרקע עליה עבדו עם הבאגר המוחרם.

אדם אחר חיכה לאישור רפואי ממרכז פרס לשלום לצורך ליווי בתו בת החמש וחצי לניתוח בבית חולים סורוקה. משלא הגיע האישור ניסינו להתקשר למספרי הטלפונים שברשותנו, כולל למרכז פרס לשלום אך ללא הועיל. כן הצלחנו לדבר עם טדסה שאמר שהאישור עדיין לא הגיע והבטיח לברר עם בית אל ועם דליה בסה שגם הבטיחה לברר. מסרנו לה את מספרי הזיהוי של האיש ושל אשתו. תוך כדי השיחות שלנו התקבלה הודעה טלפונית מאחמד אזועד (כנראה איש קישור רפואי) שאמר שתוך רבע שעה יגיע האישור.

החייל שבכניסה היה אדיב; הנכנסים דרך הקרוסלה התבקשו להניח את הטלפונים הסלולאריים שלהם, חגורות, מפתחות ומטבעות בצד הכניסה. אדם אחד גם התבקש לחלוץ את נעליו. אחרי הקרוסלה ולפני האשנב הותקן מתקן למספרים כמו בקופת חולים.לחדר ההמתנה הגיע קצין הקישור החדש של המת"ק, שמו נבואן, כמודע מאד לתפקידו כנותן שירות, אפילו נתן לנו את מספר הטלפון שלו: 050-6234195.בינתיים התקבל האישור ממרכז פרס והאדם הלך שמח מאד לביתו.

המשכנו למחסום 300 עם רדת היום. היה תור מסודר שהגיע כמעט עד לשער הכניסה, הפעם בזוגות. שש עמדות היו פתוחות; שוטר ומאבטח הקפידו על הכנסת האנשים מהחוץ פנימה ביעילות רבה. בחורף ההמתנה מחוץ למתקן זה מקפיאה בשל הרוחות הקרות הנושבות ממערב. על אחת כמה וכמה קשה הדבר בימי גשם.צעיר שהגיע מכיוון בית לחם פנה אלינו וסיפר על תור ארוך של אנשים בצדו השני של המחסום, כולל קבוצת תיירים, וכי רק עמדה אחת פתוחה!
בינתיים נסגרו גם בצד שלנו שתי עמדות והתור הלך והתארך אל מעבר לדלת הכניסה, בקור המקפיא.