יום שני היום של בית לחם.הגענו קצת אחרי 14:00.
נתחיל מהסוף, הגענו למחסום בית לחם שהתנהל כמו שחשבנו בפעמים האחרונות שלא הגענו אחה"צ – לא היו תורים בכלל, השומר מטעם החברה הפרטית היה אדיב ואמר שהוא לא מתערב – כי ההתערבות רק מעכבת. רוני נומה אכן עזב ובמקומו חגי שיותר קשה להגיע אליו אבל אפשרי.  שאלנו על מנשה ואף אחד לא הכיר כולל נציג המת"ק מבית לחם.לא הייתה סיבה להישאר אז הלכנו.

  במת"ק לעומת זאת היה היום לחץ. הרבה בקשו מגנטיים וגם אישורים. היו שני קצינים, אבל קצת אחרי שהגענו נפלו המחשבים – קריסת כל המערכת ואי אפשר היה להנפיק כלום.  

האיש עם בעיית הקריאה של טביעת האצבעות שלו מיום חמישי  חזר היום למת"ק כי למרות שהוציא כרטיס חדש שוב הוחזר מהמעבר ושוב לא יכול היה להתפרנס היום. בגלל קריסת המערכת לא יכולתי לעזור לו.

לא יכולנו גם לעזור לשני אישורים רפואיים שהגיעו למת"ק וגם אי אפשר לבדוק מה הסטטוס של המבקשים. בארבע בערך אמרו לאנשים לחזור מחר – כדי שיטפלו בהם. 

היו גם מוזמני שב"כ – וככה בדרך פגשתי שני אנשים: האחד אמר שהצבא פלש לאדמתו בצו של שטח צבאי לצורך תצפיות והלילה מתנחלים בנו שם מאחז – הוא הופנה ליש דין ואני מקווה שיטופל. השני יצא מחקירת שב"כ מעוצבן- מה קרה? – החזיקו אותו 6 שעות בתא ושחררו אותו … סתם ככה. פעם קודמת איימו עליו וצעקו. היו מים והיו שירותים לשימושו…. רק הלך יום מחייו…לא רצה להתלונן ורצוי לא לנסות לשכנע אותו להתלונן כי במערכת הזו של אי הוודאות כל דבר שיקרה למתלונן יוכל להאשים אותי שהכול בגלל שהתלונן… אז הקשבתי ושמעתי וכאב לי ולא יכולתי לעשות כלום.